סמ״ר שחר פרידמן הי״ד

אודות

שחר פרידמן ז"ל

בן ליאת ודורון. נולד בירושלים בז' בתשרי תשס"ג (13.9.2002). נפל בקרב ברצועת עזה ביום ה' בכסלו תשפ"ד (18.11.2023), בן 21 בנופלו.

ילדות ונעורים

שחר היה הילד הרביעי במשפחה ואח לאינבר, סהר ונויה. בן אהוב ומסור להוריו ואח אוהב ותומך לאחיותיו. "הנסיך של הבית", כך הגדירו אותו יקיריו, הילד שבא אחרי שלוש בנות והאיר את הבית כולו. הוא טיפח קשר קרוב במיוחד עם הוריו – שיתף אותם בכל התלבטות, העניק להם גאווה ונחת – וגם עם אחיותיו היה קשור בעבותות אהבה. אחייניו זכו לדוד צעיר, חם ואכפתי, שהיה מחובר אליהם בכל ליבו.

שחר גדל והתחנך בירושלים. כבר בילדותו בלט בחן האישי, בחיוך הרחב וביצירתיות האינסופית. הוא היה יפה תואר, מלא שמחת חיים וברוך כישרונות. למד בתיכון התורני ע"ש פ. הימלפרב במגמת אמנות, ושם נתן ביטוי לכישרון הציור שלו.

תחומי עניין ואופי

עולם מלא עמד בו: ציור, מוזיקה, רכיבה על אופניים, צלילה וטיולים בשבילי הארץ. במיוחד אהב מעיינות, לא החמיץ הזדמנות לקפוץ למים חיים. חבריו ומכריו מספרים על נער רחב לב ומלא נתינה – כזה שעוצר לעזור לאדם מבוגר עם סלי הקניות, או ניגש לילד שאין לו הרבה חברים.

שחר לא שמר חלומות במגירה – אלא חי אותם והגשים אותם. הוא ידע לחלום וגם לפעול.

בני עקיבא והעשייה החינוכית

שחר היה חניך פעיל בתנועת "בני עקיבא" ובהמשך גם מדריך. דמותו נחרתה במיוחד בזכות ההדרכה המיוחדת שלו בשבט "יובל" – ילדים עם צרכים מיוחדים – וביוזמה שלו לשלב אותם בפעולות כלל השבטים. זה היה ביטוי לאהבת האדם שזרמה בו, לרגישותו לאחר ולרצונו ליצור חיבורים בין כולם.

אהבה

בתיכון הכיר את נגה, דרך אחותו נויה שהייתה חברתה בצבא. נגה נשבתה בקסמו – חיוך מאיר, נועם הליכות וקסם אישי – ושניהם הפכו במהרה לזוג בלתי נפרד. הם רקמו תוכניות לעתיד משותף, והקשר ביניהם היה עמוק, כן ואוהב.

שירות צבאי

באפריל 2021 התגייס לצה"ל ושובץ כלוחם בגדוד 101 של חטיבת הצנחנים. עד מהרה זכה להערכת מפקדיו וחבריו. הוא יצא לקורס מ"כים, שב לפקד על חיילים – ודאג לכל אחד ואחד מהם. הוא היה מפקד בגובה העיניים, מקצועי ואנושי כאחד, שידע להקשיב, להכיל ולתמוך. בהמשך שימש קשר של מפקד הפלוגה ויצר עמו קשר אמיץ המבוסס על כבוד הדדי.
בגדוד הכירו אותו גם בזכות תיק הצ'ופרים המפורסם שלו – מלא בממתקים – שנהג לחלק ברוחב לב לכולם.

שחר שאף תמיד לתת מעצמו למען האחר. "אני אוהב כל אדם ואדם על האדמה, ללא הבדל גזע, צבע, דת או מין", נהג לומר. הוא רצה להיות שם בשביל "האנשים הקטנים שנופלים לנו בזווית העין".

מלחמת חרבות ברזל

ביום שבת, כ"ב בתשרי תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע רצחנית על מדינת ישראל. שחר שהה באותו בוקר בביתה של חברתו נגה ברמת השרון. כשהבין שהחלה מלחמה, לא היסס: יצא מיד לדרום עם יחידתו.

באותו יום לחם שעות ארוכות באזור רעים ומפלסים – פגע במחבלים, חילץ תושבים, פינה פצועים. ימים אחר כך התאמנו הלוחמים לקראת התמרון הקרקעי בעזה. זמן קצר לפני כניסתו לרצועה, התראיין שחר לתקשורת ואמר: "המ"פ שלי אמר ביום הראשון למלחמה 'אני מוכן למות', ואני כמוהו. אם קורה משהו – אני מוכן למות בעד המדינה שלנו."

היומן האדום

במהלך הלחימה נשא עמו מחברת אדומה, שבה כתב מכתבי אהבה לנגה ותובנות לחיים. מילים שגולמו בהן חוכמה ובגרות נדירה לגילו:
"היו אנשים טובים, תחייכו, תגרמו לכל אדם שתפגשו לחייך. תפתחו אוזניים לצרכיו של הזולת ועיניים לצערו. תעריכו את הדברים הקטנים שיש לעולם להציע – טבע, מוזיקה. תאהבו את עצמכם ואת העולם. כאשר תקרינו שמחה החוצה – ייווצר מעגל שיעשה את העולם טוב יותר."

נפילתו

בשבת, י"ח בחשוון תשפ"ד (18.11.2023), במהלך קרב קשה בצפון רצועת עזה, נתקלה פלוגה מהגדוד במחבלים שהתבצרו במבנה. שחר ומפקד הפלוגה הגיעו למקום כדי לסייע לחבריהם, חתרו למגע ונלחמו בגבורה פנים אל פנים. בקרב זה נפלו שחר, מפקדו ולוחם נוסף.

הנצחה ומורשת

שחר הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. הוריו תרמו את איבריו – חמישה חולים זכו לחיים בזכותו.

אביו, דורון, ספד לו: "אהבה שלנו, הלב הפועם שלנו... חיבור עמוק של הורים וילד. דומה לנו אבל הרבה יותר טוב. אין מתיקות כמו שלך. רק לפני חודשיים כתבנו לך ברכת יום הולדת, ועכשיו צריכים להספיד אותך."

שחר השאיר אחריו עולם מלא אהבה, נתינה, שמחה וחיוך – ומורשת של אור שממשיכה להאיר דרך גם לאחר נפילתו.