מגדלור של אור ושמחה – יפה תואר, חייכן, יצירתי וברוך כישרונות.
חבר נאמן שתמיד ידע לחבק, לפרגן ולהאיר פנים.
אהב טבע, ציור, מוזיקה ומעיינות,
הותיר אחריו מורשת של אהבת אדם ושמחת
💙💙💙💙💙💙💙💙💙💙💙💙💙💙💙💙💙💙
בן ליאת ודורון. נולד בירושלים בז' בתשרי תשס"ג (13.9.2002). נפל בקרב ברצועת עזה ביום ה' בכסלו תשפ"ד (18.11.2023), בן 21 בנופלו.
ילדות ונעורים
שחר היה הילד הרביעי במשפחה ואח לאינבר, סהר ונויה. בן אהוב ומסור להוריו ואח אוהב ותומך לאחיותיו. "הנסיך של הבית", כך הגדירו אותו יקיריו, הילד שבא אחרי שלוש בנות והאיר את הבית כולו. הוא טיפח קשר קרוב במיוחד עם הוריו – שיתף אותם בכל התלבטות, העניק להם גאווה ונחת – וגם עם אחיותיו היה קשור בעבותות אהבה. אחייניו זכו לדוד צעיר, חם ואכפתי, שהיה מחובר אליהם בכל ליבו.
שחר גדל והתחנך בירושלים. כבר בילדותו בלט בחן האישי, בחיוך הרחב וביצירתיות האינסופית. הוא היה יפה תואר, מלא שמחת חיים וברוך כישרונות. למד בתיכון התורני ע"ש פ. הימלפרב במגמת אמנות, ושם נתן ביטוי לכישרון הציור שלו.
תחומי עניין ואופי
עולם מלא עמד בו: ציור, מוזיקה, רכיבה על אופניים, צלילה וטיולים בשבילי הארץ. במיוחד אהב מעיינות, לא החמיץ הזדמנות לקפוץ למים חיים. חבריו ומכריו מספרים על נער רחב לב ומלא נתינה – כזה שעוצר לעזור לאדם מבוגר עם סלי הקניות, או ניגש לילד שאין לו הרבה חברים.
שחר לא שמר חלומות במגירה – אלא חי אותם והגשים אותם. הוא ידע לחלום וגם לפעול.
בני עקיבא והעשייה החינוכית
שחר היה חניך פעיל בתנועת "בני עקיבא" ובהמשך גם מדריך. דמותו נחרתה במיוחד בזכות ההדרכה המיוחדת שלו בשבט "יובל" – ילדים עם צרכים מיוחדים – וביוזמה שלו לשלב אותם בפעולות כלל השבטים. זה היה ביטוי לאהבת האדם שזרמה בו, לרגישותו לאחר ולרצונו ליצור חיבורים בין כולם.
אהבה
בתיכון הכיר את נגה, דרך אחותו נויה שהייתה חברתה בצבא. נגה נשבתה בקסמו – חיוך מאיר, נועם הליכות וקסם אישי – ושניהם הפכו במהרה לזוג בלתי נפרד. הם רקמו תוכניות לעתיד משותף, והקשר ביניהם היה עמוק, כן ואוהב.
שירות צבאי
באפריל 2021 התגייס לצה"ל ושובץ כלוחם בגדוד 101 של חטיבת הצנחנים. עד מהרה זכה להערכת מפקדיו וחבריו. הוא יצא לקורס מ"כים, שב לפקד על חיילים – ודאג לכל אחד ואחד מהם. הוא היה מפקד בגובה העיניים, מקצועי ואנושי כאחד, שידע להקשיב, להכיל ולתמוך. בהמשך שימש קשר של מפקד הפלוגה ויצר עמו קשר אמיץ המבוסס על כבוד הדדי.
בגדוד הכירו אותו גם בזכות תיק הצ'ופרים המפורסם שלו – מלא בממתקים – שנהג לחלק ברוחב לב לכולם.
שחר שאף תמיד לתת מעצמו למען האחר. "אני אוהב כל אדם ואדם על האדמה, ללא הבדל גזע, צבע, דת או מין", נהג לומר. הוא רצה להיות שם בשביל "האנשים הקטנים שנופלים לנו בזווית העין".
מלחמת חרבות ברזל
ביום שבת, כ"ב בתשרי תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע רצחנית על מדינת ישראל. שחר שהה באותו בוקר בביתה של חברתו נגה ברמת השרון. כשהבין שהחלה מלחמה, לא היסס: יצא מיד לדרום עם יחידתו.
באותו יום לחם שעות ארוכות באזור רעים ומפלסים – פגע במחבלים, חילץ תושבים, פינה פצועים. ימים אחר כך התאמנו הלוחמים לקראת התמרון הקרקעי בעזה. זמן קצר לפני כניסתו לרצועה, התראיין שחר לתקשורת ואמר: "המ"פ שלי אמר ביום הראשון למלחמה 'אני מוכן למות', ואני כמוהו. אם קורה משהו – אני מוכן למות בעד המדינה שלנו."
היומן האדום
במהלך הלחימה נשא עמו מחברת אדומה, שבה כתב מכתבי אהבה לנגה ותובנות לחיים. מילים שגולמו בהן חוכמה ובגרות נדירה לגילו:
"היו אנשים טובים, תחייכו, תגרמו לכל אדם שתפגשו לחייך. תפתחו אוזניים לצרכיו של הזולת ועיניים לצערו. תעריכו את הדברים הקטנים שיש לעולם להציע – טבע, מוזיקה. תאהבו את עצמכם ואת העולם. כאשר תקרינו שמחה החוצה – ייווצר מעגל שיעשה את העולם טוב יותר."
נפילתו
בשבת, י"ח בחשוון תשפ"ד (18.11.2023), במהלך קרב קשה בצפון רצועת עזה, נתקלה פלוגה מהגדוד במחבלים שהתבצרו במבנה. שחר ומפקד הפלוגה הגיעו למקום כדי לסייע לחבריהם, חתרו למגע ונלחמו בגבורה פנים אל פנים. בקרב זה נפלו שחר, מפקדו ולוחם נוסף.
הנצחה ומורשת
שחר הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. הוריו תרמו את איבריו – חמישה חולים זכו לחיים בזכותו.
אביו, דורון, ספד לו: "אהבה שלנו, הלב הפועם שלנו... חיבור עמוק של הורים וילד. דומה לנו אבל הרבה יותר טוב. אין מתיקות כמו שלך. רק לפני חודשיים כתבנו לך ברכת יום הולדת, ועכשיו צריכים להספיד אותך."
שחר השאיר אחריו עולם מלא אהבה, נתינה, שמחה וחיוך – ומורשת של אור שממשיכה להאיר דרך גם לאחר נפילתו.
תחייכו
תשאפו לגרום לכל אדם בכם יפגוש לחייך גם,
תהיו פתוחים לביקורת ותנסו תמיד להשתפר.
דעו כי המידה הגדולה ביותר אשר יכולה להיות לאדם היא היכולת לשמח אדם אחר.
תפתחו אוזניים לצרכיו של הזולת ותפקחו עינים לצערו.
השתדלו לחייך כמה שיותר גם כשקשה.
שימו לב לאנשים הקטנים הנופלים לנו בזווית של העין.
תעריכו את הדברים הקטנים שיש לעולם להציע בעיקר טבע ומוזיקה.
והכי חשוב תיהיו אנשים טובים בדרככם אל תתנו
לחברה להכתיב לכם מה עושה אתכם אנשים טובים,
פשוט השתדלו כמה שאפשר, וגם כשנופלים דעו כי זאת הדרך להצלחה במעלה זאת.
תאהבו את עצמכם ואת העולם וכאשר תקרינו החוצה שמחה יווצר לאט
"אהבתו לאנשים לא ידעה גבול.
הוא נהג להגיד: ״אני אוהב כל אדם ואדם על האדמה ללא הבדל גזע, צבע דת או מין״
שחר נמשך באופן טבעי לעזור "לאנשים הקטנים שנופלים לנו בזווית של העין" כפי שכתב במכתבו האחרון למשפחתו. שחר התחבר אליהם, צחק ושמח איתם. בין אם זה היה כמדריך בבני עקיבא לילדים עם צרכים מיוחדים בשבט "יובל" בו יזם שילוב של החניכים שלו בפעולות של שאר השבטים לפי סבב, עזרה לאנשים מבוגרים ברחוב עם סלי הקניות שלהם, או התיידדות עם הילדים שלא היו להם הרבה חברים; שחר התייחס לכולם כאל שווים והביא שמחה לכל מי שהכיר אותו.
האנרגיה התמידית והצחוק המדבק של שחר שלנו הפכו אותו למרכז של כל התכנסות – האיש שרוצים שיגיע לכל אירוע ושמחה, הוא ידע לחיות כל רגע במלואו. המסר האחרון של שחר למשפחתו מזקק את תמצית רוחו ומגבש את משפחתו סביב המטרה משותפת להפיץ את משנתו: "המידה הגדולה ביותר אשר יכולה להיות לאדם היא היכולת לשמח אדם אחר"
ראה עוד >
אני מוכן למות בעד המדינה שלנו
הריאיון המצמרר עם הצנחן שחר פרידמן ז"ל, רגע לפני שנכנס לרצועת עזה: ליאור בן עמי וחבריו נסעו לפני כחודש לעשות על האש ללוחמים בדרום, ופגשו צנחן שסיפר להם על המראות מהטבח, ריח המוות והגאווה שהוא חש. "כשראיתי את המריבות בכיפור, אמרתי שאין מה לעשות פה. עכשיו תראה לי אחד שיעז לצפצף למישהו בכביש". שחר נהרג בעזה, והשאיר אחריו צוואה: שנהיה ראויים לו ולחבריו שמסרו את נפשם.
"השתניתי בזכותך, התאהבתי ברגעים קטנים של יופי" | נגה נפרדת משחר
הנאום שהכינה ליום שבו יתחתנו, התוכניות הגדולות והרגעים הקטנים בבית, והמכתב האחרון שקיבלה לפני הכניסה לעזה: "גם כשנופלים , זאת הדרך להצלחה למעלה". ההספד המלא של נגה בדיאן לבן זוגה סמ"ר שחר פרידמן ז"ל
הבדיחה במשפחת פרידמן תמיד הייתה שבמקום לחגוג לשחר מסיבת בר מצווה, ההורים ארגנו לו חתונה.
לשחר היה אירוע ענק באולם אירועים בירושלים, הוא עמד ושר ביטבוקס על הבמה ורקד עם הלהקה כשהוא מוקף בחברים.
הכל היה מושלם. משהו בתוך הלב של ההורים של שחר הרגיש ששחר צריך לקבל אירוע מיוחד וגדול. שחר לא זכה להתחתן עם נגה אהובתו אבל הוא זכה באירוע מרגש ומושקע ובזכרונות שישארו לנו לכל החיים.
שחר תמיד אהב לחגוג את החיים, להנות ממוסיקה ומאוכל טוב.
הוא השאיר ציווי להוריו לפני שנכנס לעזה במידה והוא לא יחזור:
״אני נלחמתי בשביל שאני ומשפחתי וחבריי יחיו! שתחיו! לא שתשרדו, לא שתנשמו ותתקיימו, כדי שתחיו את החיים בצורה מלאה אז תעשו את זה! תטיילו בכל העולם בשמי ותעשו דברים משוגעים, תצאו לרקוד כמה שיותר כמו שאהבתי, תשמעו מוזיקה מיוחדת ומגוונת ותאהבו את החיים, תעריכו את הדברים הקטנים שהופכים את חיינו למיוחדים, כשנופל שיר יפה בשאפל או ברדיו, כשיש מזג אוויר מושלם לים או למעיין באמצע היום ואתה קופץ למים גם אם זה לעשר דקות.
פשוט תחיו את החיים במלואם.״
שחר אחי היקר!
שמע, אני מתגעגע אליך מלא אין לך מושג כמה…
זוכר את התקופות שלנו כילדים אחי ? בטיולים? ובחוויות?
תמיד היית הילד הכי מצחיק בחבורה , בכל מקום שהגעת היית הכי מצחיק והכי משוגע .
את החיוך שלך אחי אני לא אשכח בחיים.
זוכר שהלכנו עם אורי ואיציק להתקלח ??
כי אני לעולם לא אשכח את זה ואצחק על זה כל החיים!😂
אני לא אשכח שלפני שהלכתי לגיבוש הדבר הראשון שעשיתי זה להתקשר אליך, אתה הרמת לי של החיים ורק אמרת כמה זה קטן עליי וסיפרת לי את החוויות שלך ממנו, ידעת תמיד להרים במקום הנכון!
ביום הראשון שלי בצבא אתה הפנים הראשונות שקיבלו אותי בבא״ח, הייתי מאושר לראות חבר ופנים מוכרות.
היינו שם ביחד תקופה ארוכה, ואתה בכלל עם הפציעה שלך🤦🏽♂️
יום שישי קפצתי לבקר אותך,לצערי זו הפעם הראשונה שבאתי, אמשיך להלחם עבורך ולצד המשפט שהשארת אחריך ״דעו כי המידה הגדולה ביותר אשר יכולה להיות לאדם היא היכולת לשמח אדם אחר”💔
איך נהיית גיבור? בשניה, ברגע אחד , תראה כמה אנשים אוהבים אותך, כמה אנשים חושבים עליך, זה מטורף בטח אתה מסתכל מחוייך ואומר מה יש להם?
אחי, תגיד איך ממשיכים קדימה ? תן לי טיפים כמו שרק אתה היית יודע לתת.
מתגעגע אליך המון אחי, בטוח שאתה שומר על כולנו ועל המשפחה היפה שלך .
ראה עוד >
מקומות הנצחה
מונית המשאלות
מונית שמגיעה בהפתעה אל אנשים שנבחרו ללא ידיעתם, כדי להגשים עבורם משאלות מיוחדות.
הגן של שחר
הגננת אילנה ששחר למד אצלה, החליטה להקרא לגן על שמו, שנלמד ממנו.