נולד בבאר שבע וגדל בעומר. שירת בחיל הים והוכשר כהנדסאי אלקטרוניקה. התגייס למג"ב ב-1995 כקצין קשר, ובמקביל התקרב למסורת הדתית. נהרג בתאונת דרכים קטלנית שבה נספו גם אשתו ואחיו. בן 34 בנופלו, הותיר חמישה ילדים יתומים מהוריהם.
אברהם-אליהו נולד ביום כ' באלול תשכ"ד (28.8.1964) בבית החולים סורוקה שבבאר שבע, בנם של פורטונה ומשה. הוא גדל והתחנך ביישוב עומר, והיה הילד השמיני במשפחה ברוכת ילדים שבה תשעה אחים ואחיות.
את חוק לימודיו החל בבית הספר היסודי "עומרים" שבישובו, ומצא את המשכם בפנימייה ובבית הספר התיכון הימי "מבואות ים" שבמכמורת. אברהם ניחן בתפיסה מהירה, בכישרון רב ובחריצות יוצאת דופן; כבר בשנתו הראשונה בתיכון זכה למלגת הצטיינות, וסיים בהצלחה שתים-עשרה שנות לימוד עם תעודת בגרות מלאה ותעודה מקצועית כחשמלאי מוסמך. אהבתו הגדולה לעיסוק במוצרי חשמל, מכניקה ואלקטרוניקה ליוותה אותו מילדותו והייתה לקו המנחה במסלול חייו המקצועי.
שירותו הצבאי והמסלול המקצועי
עם גיוסו לצה"ל, שובץ אברהם בחיל הים בהמשך ישיר להכשרתו התיכונית. הוא שירת במשך שלוש שנים כחשמלאי ימי על גבי ספינת טילים (סטי"ל), וביצע את תפקידו המורכב בלב ים במקצועיות ובמסירות רבה.
לאחר שחרורו משירות חובה, ועל אף אתגרי התעסוקה והאבטלה ששררו באותם ימים, לא אמר נואש ופנה להמשך השתלמות ולימודים אקדמיים. הוא סיים את לימודיו עם תואר הנדסאי אלקטרוניקה והחל לעבוד כאיש מקצוע מוערך בחברת ICS.
בתאריך 20.10.1991 נשא אברהם לאישה את אהובתו וחברתו, אורלי מרציאנו. בני הזוג קבעו את ביתם ביישוב עומר, ובשנים הבאות הקימו משפחה מאושרת ונולדו להם חמישה ילדים. אברהם היה בעל למופת ואב יוצא דופן; אהבתו העצומה, החמה והעמוקה לילדיו עוררה התפעלות גדולה בקרב כל הסובבים אותו, ובמיוחד בלטה יכולתו המופלאה להעניק לכל אחד ואחת מילדיו תשומת לב מלאה, חום והקשבה באופן שווה ומלכד.
קצין קשר במשמר הגבול וההתחזקות באמונה
ביום 18.9.1995 הגשים אברהם שאיפה מקצועית וביטחונית והתגייס לשורות משמר הגבול (מג"ב) של משטרת ישראל בתפקיד קצין קשר. הוא שמח מאוד על ההזדמנות לשרת במערכת ציבורית מסודרת ומאורגנת שהעניקה ביטחון כלכלי למשפחתו הענפה, וראה בתפקיד זה פתח משמעותי להתקדמות מקצועית, פיקודית ואישית. הוא ביצע את תפקידו באחריות ובמסירות רבה, והיה מוערך על ידי מפקדיו ופקודיו בחיל.
בערך באותה התקופה, החל אברהם לעבור תהליך פנימי עמוק של התחזקות באמונה ובשורשים הדתיים. המעבר מאורח חיים חילוני למסורת דתית ורוחנית התהווה אצלו ואצל אשתו אורלי באטיות, מתוך הבנה, עומק ושלום בית, ולא כמעשה של מרד. אמונתו החזקה בבורא עולם ובהליכות הדת הפכה את אברהם לאדם מאושר, שליו ושלם בחלקו יותר מאי פעם, ורוח זו שרתה על כל הבית.
נפילתו הטראגית
ביום שני, ח' בתשרי תשנ"ט (28.9.1998), יומיים בלבד לפני יום הכיפורים, אירע אסון דרכים טראגי ונורא. במהלך נסיעה, נקפדו חייהם של בני המשפחה בתאונת דרכים קטלנית ומחרידה. בתאונה זו נהרג פקד אברהם-אליהו, ויחד עמו נספו רעייתו האהובה אורלי ז"ל ואחיו היקר.
אברהם היה בן שלושים וארבע בלבד בנופלו, קטוף בדמי ימיו יחד עם שותפת חייו, בעיצומה של בניית ביתם ועלייתם המקצועית והרוחנית. הוא הובא למנוחת עולמים ונטמן בבית העלמין בבאר שבע.
האסון הכבד הותיר משפחה שלמה שבורה ומיוסרת, ושבעה חללים בלבבות. אברהם ואורלי הותירו אחריהם חמישה ילדים קטנים יקירים/ות, אשר איבדו ברגע אחד את שני הוריהם המגוננים והאוהבים, וגדלו בצל דמותם הגדולה ומורשתם המפוארת.
מורשתו והנצחתו
טוב ליבו, חיוכו המרגיע, מסירותו האינסופית כאב המשפחה ופועלו המקצועי כקצין קשר ומפקד במשמר הגבול, ייוותרו חקוקים לעד בליבם של ילדיו, בני משפחתו המורחבת, חבריו ומוקירי זכרו.
הנצחה חילית וממלכתית: שמו של פקד אברהם-אליהו אלפסי ז"ל חקוק באנדרטת חללי משמר הגבול המרכזית בצומת עירון, ומונצח ביראת כבוד ובהוקרה באתר הזיכרון הרשמי לחללי משטרת ישראל השוכן במכללת השוטרים שבבית שמש.