רס"ב דאבוש יצחק ז"ל

אודות

יצחק (איציק), בנם של רחל ויוסף, נולד באשקלון ביום כ"ד בסיוון תשכ"ח (20.6.1968), ילד שמיני למשפחה ברוכת ילדים ואח לאיריס, דוד, מזל, שושנה, שלמה, ציפורה, עמוס, שפרה ורונן. אחיהם הבכור של עשרת האחים, שלמה, נפטר עוד כתינוק במעברה ג' הסמוכה לאשקלון. יצחק גדל בשכונות "עתיקות ב'" ו"עתיקות ד'" בעיר. אחותו הבכורה איריס הייתה עבורו כדמות אם שנייה, ליוותה אותו בלימודיו וטיפלה בו. הוא חונך על ברכי ערכי הציונות, אהבת הארץ ושירתה.

איציק למד בבית הספר הממלכתי-דתי "אור החיים" והיה ילד חברותי, שובב ואהוב. את לימודיו התיכוניים השלים במגמת מסגרות בבית הספר "אורט אדיבי". בנעוריו אהב לשחק כדורגל ולהאזין לפיוטים. מגיל צעיר גילה אחריות וסייע בפרנסת המשפחה כשעבד אצל ירקן שכונתי. הוא היה קשור נימי נפשו לאמו, וסעד אותה במסירות רבה בעת מחלתה.

בעת מבצע "שלום הגליל" נחשף לפעילות מג"ב וגמלה בליבו ההחלטה לשרת בחיל. בנובמבר 1986 התגייס לצה"ל ולמשמר הגבול, ואת שירותו הסדיר ביצע בבית חורון.

עם תום שירות החובה המשיך לשירות קבע ממושך במערך הלוגיסטיקה של מג"ב. לאורך השנים שירת ביחידות וגזרות שונות: מג"ב עזה, מג"ב רמון בהר חריף, מג"ב ערבה (עין יהב), מג"ב מרכז, מערת המכפלה וביחידת עוטף ירושלים. בעת שירותו במג"ב ערבה הוענקה לו תעודת הצטיינות כנגד הלוגיסטיקה הראשון במג"ב, והוא נבחר לייצג את החיל בטקס של חיל הלוגיסטיקה בצה"ל.

את רעייתו, רחל, הכיר כשהייתה כבת 16 והתנדבה במשמר האזרחי. השניים נישאו ב-18 במאי 1993 והקימו את ביתם באשקלון, שם ניהלו אורח חיים מסורתי וגידלו את שתי בנותיהם, כסיף וגפן. איציק היה בעל ואב מסור, מעורב ופעיל בחינוך בנותיו, שימש חבר בוועד ההורים, ליווה טיולים והקפיד להנחיל לבני משפחתו את הגאווה והחיבור למורשת משמר הגבול.

איציק נודע בצניעותו המופלגת, בנכונותו לסייע לכל אדם, בחיוכו התמידי ובנועם הליכותיו. הוא בלט בביטול עצמי ובהתרחקות מדיבורי לשון הרע, וזכה להערכה ולחיבה רבה מצד מפקדיו, פקודיו וחבריו.

במהלך שירותו חלה במחלה קשה. למרות הטיפולים הרפואיים ומגבלות המחלה, שמר על מוסר עבודה גבוה והמשיך לבצע את תפקידו ביחידת עוטף ירושלים ככל שיכול, תוך תמיכה וחיבוק חם מלוחמי ומפקדי יחידתו.

רב-סמל בכיר יצחק דאבוש נפטר בעת שירותו ביום י"א באייר תשע"ט (16.5.2019), והוא בן חמישים בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי באשקלון. הותיר אחריו רעיה, שתי בנות ושמונה אחים ואחיות.

מילים לזכרו
בתו, כסיף, ספדה לו:

"ההלוויה הראשונה שאני נוכחת בה בחיי היא של האיש היקר לי בעולם שתמיד שמר, דאג, עזר, פינק, כיבד והאמין בי ומעולם לא החסיר ממני דבר... את החוסר שלך בחיי דבר לעולם לא יוכל למלא לי - ולנצח יישאר לי הניצוץ בעיניים כשאדבר עליך... היית בעל מדהים לאימא ודוגמה מושלמת לדמות הבעל שארצה לעצמי וכמובן אבא מושלם לי ולגפן... תודה שלימדת אותנו להיות אנשים טובים, לסלוח, לעזור לאחר ולהאמין בבורא עולם".

הנצחתו
שיעורי תורה: רעייתו רחל מנציחה את זכרו באמצעות העברת שיעורי תורה סדירים בביתה.

המשכיות מורשת השירות: שניים מאחייניו (בניה של אחותו איריס) צעדו בעקבותיו והתגייסו למג"ב, ובתו הקטנה גפן יועדה להתגייס לחיל על מנת להמשיך את דרכו.

אתרי הנצחה: יצחק מונצח באנדרטת חללי המשטרה שבמכללת השוטרים בבית שמש, ובאתר "גלעד לזכרם" של משטרת ישראל.

יהי זכרו ברוך.