עלה ממרוקו והתחנך בדגניה א'. שירת כמש"ק מודיעין בצנחנים והתגייס לקבע במג"ב, שם פיקד בצפת, בנצרת, ברמלה ובלוד. שמר על הגבול בעמק בית שאן, שם נישא והקים משפחה. התמוטט בדרכו לבסיס ונפטר בבית החולים. בן 30 בנופלו, הותיר אישה ובן.
משה, בנם של רחל ויוסף, נולד במרוקו ביום כ"ד בסיוון תש"ח (1.7.1948). בשנת 1957 עלה ארצה יחד עם אימו ואחיו. עם הגעתם לארץ קבעה המשפחה את ביתה בעיר קריית גת, שם גדל והתחנך משה עד גיל שלוש-עשרה. בשלב זה, עבר להתגורר ולהתחנך בקיבוץ דגניה א' שבעמק הירדן.
בחודש ספטמבר 1966 התגייס משה לצה"ל, ומתוך שאיפה עזה לתרום למדינה ביקש להשתלב בחיל קרבי. הוא עבר בהצלחה גיבוש לחטיבת הצנחנים, סיים קורס צניחה וכן קורס מש"קי מודיעין, והשלים שירות חובה למופת בן שלוש שנים.
בשנת 1972, בעת ששירת בעמק בית שאן ועסק במשימות שמירה ואבטחה מורכבות לאורך הגבול הסורי והירדני, הכיר משה את דינה. לאחר שישה חודשי היכרות ואהבה גדולה, נישאו השניים ביום 26.11.1975. ביום 10.9.1976 נולד בנם היחיד, יוסי, אליו התייחס משה כאל מתנת שמיים יקרה ומילא אותו בגאווה ובאושר רב.
משה היה אדם חם וחברותי, אשר רכש חברים רבים לאורך שירותו הביטחוני. הוא אהב בכל ליבו את המסגרת הצבאית ואת תחושת השליחות שבה, ותוכניותיו לעתיד היו להמשיך בשירות קבע ארוך, לפתח קריירה צבאית מפוארת ולגדל לצד רעייתו משפחה למופת.
שירותו במשמר הגבול
בתום שירותו הסדיר בצנחנים, ומתוך רצון להמשיך בנתיב העשייה הביטחונית, התגייס משה לשירות קבע במשמר הגבול (מג"ב). את דרכו בחיל החל כמפקד צוות מוערך בצפת, ובהמשך שירת ביחידות מג"ב השונות בגזרות נצרת, רמלה ולוד, שם ביצע את תפקידיו במקצועיות, במסירות ובדבקות במטרה.
נפילתו
ביום 28.5.1978 יצא משה מביתו לכיוון בסיס מג"ב בלוד. בעודו ממתין בתחנת האוטובוס, התמוטט משה לפתע פתאום ונפל. הוא הובהל בדחיפות ובמצב קשה לבית החולים "העמק" בעפולה, שם נלחמו הרופאים על חייו. למרבה הכאב והצער, כעבור יומיים, ביום כ"ה באייר תשל"ח (31.5.1978), נפטר משה והוא בדמי ימיו.
רב-סמל משה אדר היה בן שלושים בלבד בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים ונטמן בבית העלמין בבית שאן. הוא הותיר אחריו אישה אוהבת, בן, משפחה כואבת וחברים רבים לנשק המבכים את לכתו המוקדמת של לוחם ומפקד מסור.