רס"ל סתוי מאיר ז"ל

אודות

מאיר סתוי נולד במאי 1937, בנם של רבקה ויעקב. הוא גדל והתחנך בבני ברק, ובנערותו למד בישיבת כפר הרא"ה.

כבר בצעירותו בלט ברוחו החלוצית ובמסירותו: יחד עם קבוצת תלמידים יצא להקים את ישיבת "נתיב מאיר" בירושלים, השוכנת בשכונת אבו-טור, והיה משותפיו הראשונים של המוסד התורני המפואר.

התיישבות, אמונה ואהבת הארץ
בהגיעו לגיל 18 התגייס מאיר למסלול הנח"ל, ובמסגרת שירותו הגיע לקיבוץ שדה אליהו שבעמק המעיינות. הקיבוץ הפך לביתו החם, שם חי ופעל עד סוף ימיו. מאיר היה איש עקרונות ואמונה עמוקה, אדם שהתאפיין בטוב לב ובאהבת אדם יוצאת דופן, והיה חבר אמת לכל סובביו.

מאיר ניחן בחיבור עמוק לטבע ולאדמת הארץ: הוא הכיר את שבילי הארץ ואת נופיה כאת כף ידו, ואהב מאוד לטייל בהם. אהבתו ליופי ולבריאה התבטאה גם בתחביב הצילום – הוא אהב לתעד נופים, רגעים אנושיים ואת בני משפחתו. ליד ביתו בקיבוץ טיפח באהבה רבה גינת קקטוסים מגוונת וגן עצי חורש ארץ-ישראליים.

איש משפחה למופת היה, אשר אהב את משפחתו והיה קשור אליה בכל נפשו ומאודו.

שירות כרב"ש ותרומה לביטחון
את תפקיד רכז הביטחון השוטף (רב"ש) בקיבוץ שדה אליהו קיבל מאיר בהתנדבות מלאה ומילא אותו במשך 20 שנה במסירות אין קץ, באחריות ובמקצועיות ללא פשרות.

על פועלו המרגש זכה להערכה רבה מצד מפקדי כוחות הביטחון. ב-3 בינואר 1992 קיבל תעודת הוקרה מנצ"מ ישראל אסף, מפקד משמר הגבול מרחב צפון. בתעודה נכתב כי מאיר ביצע את עבודתו תוך דבקות ראויה לציון בארגון היישוב ובפעילותו מול גורמים צבאיים ואזרחיים, תרם רבות לביטחונו של האזור ולקידום הישגי הגזרה, ומהווה דוגמה מופתית לכל עמיתיו.

פטירתו והנצחתו
בשנותיו האחרונות חלה מאיר במחלה סופנית קשה. גם בימיו הקשים עמד בייסורים בגבורה, באומץ, בשקט נפשי ובאצילות רוח.

רב-סמל ראשון מאיר סתוי נפטר ביום כ"ח בכסלו תשנ"ג (23 בדצמבר 1992).

בן חמישים וחמש היה בפטירתו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בקיבוצו, שדה אליהו.

לזכרו ולהנצחת דמותו, נקרא הגן המטופח שנטע במו ידיו ליד ביתו בשם "גן מאיר", המששיך לפרוח ולהזכיר לכל את אהבתו לארץ, לאדם ולטבע.

יהי זכרו ברוך לעד.