רס"ר שמואל (שמוליק) פסו ז"ל, רב"ש במושב בית הלוי מטעם מג"ב, בן יעקב ומרים. יליד פתח תקווה. לחם במלחמות ישראל וב-1981 התגייס למג"ב. נהרג בתאונת דרכים בעת מילוי תפקידו ב-6.9.1993 (כ' באלול תשנ"ג) בגיל 49. נטמן בבית הלוי, הותיר אישה (מתי) ו-3 ילדים.
ילדות, נעורים ורקע משפחתי
שמואל (שמוליק) פסו נולד בשנת 1944 בעיר פתח תקווה, בנם של מרים (לבית קמחי) ויעקב פסו, יוצאי העיר מנסטיר שבסרביה/יוגוסלביה.
הוריו עלו ארצה בשנת 1938 והיו ממייסדי מושב בית הלוי שבעמק חפר. בשנת 1946, כשהיה כבן שניים בלבד, עברה המשפחה להתגורר במושב בית הלוי. שמוליק גדל והתחנך בבית הספר האזורי "כפר חיים", והיה מחובר בנימי נפשו לאדמת העמק והארץ.
שמוליק היה אדם חברותי, שמח בחלקו ומלא אופטימיות, שתמיד דאג להראות לסובבים אותו את חצי הכוס המלאה. הוא התפרנס מעבודת החקלאות במושב ובמקביל עבד כנהג משאית.
השירות הצבאי ומערכות ישראל
בשנת 1962 התגייס שמוליק לצה"ל ושירת בחיל השריון ובמערך התובלה. במהלך שירותו במילואים לקח חלק פעיל בשלוש ממלחמות ישראל:
במלחמת ששת הימים: נלחם בגזרה המזרחית מול הצבא הירדני.
במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים: נלחם בגזרת סיני מול המצרים והיה שותף לצליחת תעלת סואץ המפורסמת עם כוחותיו של אריק שרון.
חיי משפחה והשירות במשמר הגבול
בשנת 1968 נשא שמוליק לאישה את בחירת ליבו, מתי. השניים קבעו את ביתם במושב בית הלוי כבנים ממשיכים במשק הוריו, ונולדו להם שלושה ילדים – מירי, ניר וגיא. שמוליק היה איש משפחה מסור, אוהב ואבא דואג, שאהב את מולדתו והכיר בה כל אבן ופינה.
בשנת 1981 מונה שמוליק לתפקיד רכז הביטחון השוטף (רב"ש) של מושב בית הלוי, ובמסגרת תפקידו התגייס לשורות חיל משמר הגבול כאיש קבע ומגֵן הישוב.
נפילתו
שמוליק נהרג בתאונת דרכים טראגית בעת מילוי תפקידו, ביום כ' באלול תשנ"ג (6 בספטמבר 1993).
בעת נסיעה אירע תקר באחד מגלגלי משאיתו. שמוליק ירד לשולי הדרך כדי לתקן את הגלגל, אך משאית שהגיחה מאחור פגעה בו בעוצמה.
בן ארבעים ותשע היה בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין במושב בית הלוי. שמוליק הותיר אחריו רעייה – מתי, שלושה ילדים ומשפחה כואבת.