רס"מ אליהו יהודה ז"ל

אודות

רב-סמל מתקדם יהודה אליהו ז"ל
בנם של שרה ואברהם
רכז הביטחון השוטף (רבש"ץ) של כפר יובל, משמר הגבול
נפל בעת שירותו ביום כ"ו בשבט תשס"ד (17.2.2004)
בן חמישים וחמש בנופלו

סיפור חייו
יהודה נולד ביום ח' בסיוון תש"ט (5.6.1949) בעיר בומביי (מומבאי) שבהודו, בן זקונים להוריו, שרה ואברהם, ואח צעיר ליוסף, שמעון ותמר. בשנת 1951, כשהיה כבן שנתיים, עלתה המשפחה ארצה. עם הגעתם נשלחו למעברה בכפר חסידים, ומשם המשיכו לחלוציות בגבול הצפון והשתקעו במושב כפר יובל שבאצבע הגליל.

יהודה גדל והתחנך בבית הספר היסודי ביישוב, ואת לימודיו התיכוניים עשה בפנימיית חקלאית עיינות. לאורך כל שנות נעוריו בלט כאדם כריזמטי, מלא בשמחת חיים תוססת, ניחן בכושר מנהיגות טבעי, באדיבות יוצאת דופן ובאהבת אדם עמוקה, שהפכו אותו למרכז החברתי בכל מקום אליו הגיע.

שירות צבאי וגבורה בצנחנים
עם סיום לימודיו התיכוניים התגייס יהודה לצה"ל והתנדב לשירות קרבי בחטיבת הצנחנים, בגדוד 890. הוא שירת כחייל למופת והפגין אומץ לב רב. במלחמת ששת הימים (1967) לחם בעוז ובגבורה בחזית הדרום מול הצבא המצרי באזור תעלת סואץ ובחצי האי סיני. בתקופה שלאחר המלחמה, נפצע במהלך תאונה מבצעית, אך מתוך תחושת שליחות ודבקות במטרה התעקש, נאבק וחזר לשרת ביחידתו.

לאחר שחרורו משירות חובה חזר לכפר יובל ונשא לאישה את חברת נעוריו ואהובת ליבו, ציפורה. בני הזוג הקימו במושב בית חם ויציב, וברבות השנים נולדו להם שלושה ילדים: ניר, שרית ולילך.

במלחמת יום הכיפורים (1973) נקרא יהודה אל הדגל כחייל מילואים ולחם עם יחידתו בקרבות הבלימה וההבקעה הקשים ברמת הגולן. הוא שירת במילואים במשך שמונה חודשים רצופים באותה מלחמה מורכבת.

איש עבודה, יצירה וקהילה
עם שובו מהקרבות, התמסר יהודה לפיתוח המשק החקלאי שלו בכפר יובל. הוא עסק בענף הלול וטיפח במקצועיות מטעי אבוקדו ותפוחים. מאז היותו ילד, נמשך יהודה לעולם המיכון החקלאי וחלם לעבוד עם סוגים שונים של טרקטורים; הוא הגשים חלום זה, רכש כלים למשקו והפעיל אותם בהנאה רבה.

במקביל לחקלאות, השתלב בעבודה במועצה האזורית גליל עליון כעובד תברואה. בזכות מסירותו ויחסי האנוש המצוינים שלו, קודם במהירות ומונה למנהל המחלקה. הוא היה חביב, מוערך ואהוב על כל אנשי הצוות, וניהל את המחלקה באתגר ובעניין רב. בשנת 1990, בעקבות צמצומים מבניים בכוח האדם במועצה, פוטר מתפקידו וחזר לעבוד במשרה מלאה במשקו הפרטי.

יהודה היה עמוד תווך תרבותי וחברתי במושב. במשך שנים רבות הפעיל בהתנדבות מלאה את בני הנוער בכפר יובל. הנערים והנערות הוקסמו מיכולת הביטוי העשירה שלו, מרוח הצעירה ומחוש ההומור המפותח שלו. יחד איתם העמיד והפיק מערכונים, מופעים והצגות שהיו למרכז התרבותי של המושב והנעימו את זמנם של התושבים. בנוסף, ניחן בכישרון מוזיקלי טבעי וניגן בידע רב בכלים שונים.

שירותו במשמר הגבול כרבש"ץ
בשנת 1990, מתוך מחויבות עמוקה להגנת הבית וביטחון גבול הצפון, התגייס יהודה לשורות משמר הגבול וקיבל על עצמו את תפקיד רכז הביטחון השוטף (רבש"ץ) של מושב כפר יובל. בתפקיד רגיש זה, הניצב בחזית ההגנה על היישוב, פעל יהודה באהבה גדולה, ברוח התנדבות ובמסירות נפש, וזכה להערכה עצומה ממפקדי המרחב ומתושבי המושב שסמכו על מקצועיותו ועל עירנותו המבצעית. הוא מילא את תפקידו זה באדיקות, עד אשר מחלתו הכריעה אותו.

נפילתו
בשנת 2003 אובחן יהודה כחולה במחלת הווסקוליטיס (דלקת כלי דם). הוא נאבק במחלה הקשה והמתישה במשך כשנה באומץ לב, באצילות ובחיוך, אך לבסוף הכריעה אותו המחלה. יהודה נפטר ביום שלישי, כ"ו בשבט תשס"ד (17.2.2004), והוא בן חמישים וחמש בנופלו.

רב-סמל מתקדם יהודה אליהו נטמן בכבוד צבאי מלא בבית העלמין שבכפר יובל, המושב אותו אהב, שירת והגשים בו את חייו. הוא הותיר אחריו רעיה אוהבת, שלושה ילדים, נכדים, אחים ואחיות. יהודה זכה בחייו להוביל את שלושת ילדיו לחופה ולראות בחייו חמישה נכדים שהעניקו לו אהבה אינסופית והיו מקור גאוותו.

בני המשפחה כתבו לזכרו:

"יהודה אליהו היה אח, בעל, אבא וסבא למופת. צעיר ברוחו ובנפשו, אדם דואג, נעים הליכות עם חיוך תמידי על פניו. הוא תמיד בליבנו וכך נזכור אותו לעד".

מורשתו והנצחתו
חיוכו המפורסם, מנהיגותו השקטה, מסירותו העמוקה לביטחון המושב ותרומתו התרבותית והחברתית לנוער ולקהילה בכפר יובל ישארו חקוקים לעד בדפי ההיסטוריה של היישוב ובליבם של כל מכריו.

הנצחה חילית וממלכתית: שמו של רס"מ יהודה אליהו ז"ל חקוק באנדרטת חללי משמר הגבול המרכזית בצומת עירון, ומונצח ביראת כבוד באתר הזיכרון הרשמי לחללי משטרת ישראל השוכן במכללת השוטרים שבבית שמש.

יהי זכרו ברוך.