נולד בפתח תקווה. התנדב במשמר האזרחי, התגייס למג"ב ב-1991 ושירת בקו התפר ובאבטחת שגרירויות. לאחר שחרורו חזר לשירות קבע במג"ב נתב"ג. חלה בסרטן, נישא ללובה ונילחם במחלה עד שנפטר. רב-סמל ראשון אבי היה בן 24 בנופלו, הותיר אישה, הורים ואחות.
רב-סמל ראשון אברהם (אבי) בכור ז"ל
בנם של צביה ואדוארד
לוחם ושוטר קבע בחיל משמר הגבול
נפל בעת שירותו ביום ט"ו באב תשנ"ז (18.8.1997)
בן עשרים וארבע בנופלו
סיפור חייו
אברהם (אבי) נולד ביום כ"ו בכסלו תשל"ג (2.1.1972) בבית החולים "השרון" בעיר פתח תקווה, בנם של אדוארד וצביה. הוא גדל והתחנך בפתח תקווה, והיה קשור בכל נימי נפשו להוריו ולאחותו. אבי החל את חוק לימודיו בבית הספר היסודי "פיק"א", המשיך לחטיבת הביניים "אחד העם", וממנה פנה ללימודים תיכוניים בבית הספר "תילם" במגמת חשבונאות ומינהל.
אבי היה בחור חיוני, נמרץ ומלא שמחת חיים. בזמנו הפנוי היה ספורטאי נלהב; הוא אהב מאוד לשחק כדורגל, התאמן בקרטה, והשקיע בחוגים אלו את מרבית שעות הפנמי שלו מחוץ לכותלי הלימודים. עוד בנעוריו בלטה בו רוח הנתינה והמחויבות הקהילתית, כאשר התנדב במשך שנים ארוכות למשמר האזרחי – התנדבות שממנה ספג ופיתח את אהבתו העמוקה לכחולי המדים ולערכי הגנת הכלל.
במרץ 1997, בעיצומו של המאבק המורכב בחילו, נשא אבי לאישה את בחירת ליבו מזה חמש שנים, לובה, בערב מרגש שהיה עדות לאהבה הגדולה ששררה ביניהם.
שירותו במשמר הגבול
בשנת 1991, עם סיום לימודיו התיכוניים, הגשים אבי את שאיפתו והתגייס לשורות משמר הגבול (מג"ב). בתום תקופת הטירונות שובץ כלוחם בפלוגה כ"ג שפעלה בגזרת קו התפר המאתגרת, ולאחר מכן עבר לשרת במשימות אבטחה רגישות של שגרירויות. בשנת 1994, עם סיום שירותו הסדיר, השתחרר מהחיל.
באזרחות פנה אבי לרכוש מקצוע ולמד חשמל ומיזוג אוויר לרכב, אך תחושת השליחות והזיקה העמוקה לחיל לא הרפו ממנו. מתוך היכרות עמוקה עם המערכת וידיעה ברורה כי ביכולתו לתרום מכישוריו וממרצו לביטחון המדינה, החליט לחזור וללבוש מדים והתגייס מחדש למג"ב בתנאי שירות קבע. בשירותו המחודש שירת במתקן 214 שבעמק האלה, ובהמשך עבר לשרת ביחידת מג"ב נתב"ג, שם ביצע את תפקידו במסירות רבה ובמקצועיות, והועלה לדרגת רב-סמל ראשון (רס"ר).
מאבקו ומותו
בשנת 1996, בעיצומם של חייו הצעירים והבטחותיו לעתיד, התגלתה בגופו של אבי מחלת הסרטן. אבי סירב להיכנע, והפגין לאורך כל הדרך גבורה עילאית, תעצומות נפש, ואופטימיות כנגד כל הסיכויים, כשהוא מוקף באהבתם העצומה של רעייתו, הוריו ובני משפחתו.
ביום שני, ט"ו באב תשנ"ז – יום האהבה העברי (18.8.1997), הכריעה אותו המחלה הקשה ואבי נפטר והוא בן עשרים וארבע בלבד, בדמי ימיו הצעירים.
אבי הובא למנוחת עולמים ונטמן בטקס צבאי מלא בחלקה הצבאית בבית העלמין "סגולה" שבפתח תקווה, העיר בה נולד וגדל. הוא הותיר אחריו אלמנה אוהבת, הורים שבורי לב ואחות הכואבים את לכתו בטרם עת של הבן, הבעל והאח היקר והאהוב.
מורשתו והנצחתו
רוח ההתנדבות של אבי מגיל צעיר, אהבתו הגדולה לחבריו לחיל ולמדי משמר הגבול, לצד גבורתו המופלאה והאומץ שהפגין במאבקו האחרון, הם מורשת נצחית של מסירות, כבוד ודבקות בחיים.
הנצחה חילית וממלכתית: שמו של רב-סמל ראשון אברהם (אבי) בכור ז"ל חקוק בכבוד רב באנדרטת חללי משמר הגבול המרכזית שבצומת עירון, ומונצח ביראת קודש באתר הזיכרון הרשמי לחללי משטרת ישראל השוכן במכללת השוטרים שבבית שמש.