רס"ר חיחי פאיז יוסף ז"ל

אודות

פאיז, בנם הבכור של הנייה ויוסף, נולד ביום 28 בספטמבר 1976 בכפר חורפיש, אח לשש אחיות. הוא נקרא על שם דודו, שנפל בעת מילוי תפקידו בשירות סדיר בצה"ל בשנת 1975. הוריו תיארו אותו כגאוות המשפחה, עמוד השדרה ומופת לערכים, יושר ואהבת האדם.

את לימודיו התיכוניים השלים בכפר חורפיש, ולאחר מכן למד שנת מכינה באוניברסיטת חיפה. בשנת 1996 התגייס לצה"ל, החל את דרכו בחטיבת הנח"ל ובהמשך עבר לשרת בגדוד חרב.

בתום שירותו הסדיר התנדב לשירות קבע במשמר הגבול והוצב ביחידת "לביא". על מסירותו, אומץ ליבו ותפקודו המבצעי המצטיין הוענק לו תואר שוטר מצטיין ויקיר עיריית ירושלים.

באוקטובר 1999 נישא לפאיז לבחירת ליבו, ג'ומאן, בת כפרו, והשניים החלו לבנות את ביתם בחורפיש. כעבור שנה נולדה בתם הבכורה, הדייה (שפירוש שמה "מתנה"), שנקראה על שם אימו של פאיז. באופיו בלט כשקט, צנוע, נעים הליכות ובעל דרך ארץ עמוקה, שספג מהמסורת הדרוזית בבית הוריו.

ביום 17 ביוני 2002, במהלך סדרת חינוך יחידתית בנחל אכזיב, נפגע פאיז באורח קשה לאחר שקפץ למים רדודים מבלי לדעת את עומקם. הוא חולץ מהמים כשהוא בהכרה מלאה אך משותק בכל חלקי גופו. חבריו סיפרו כי בקשתו האחרונה הייתה שישמרו על רעייתו ועל בתו.

לאחר מאבק של עשרה ימים על חייו במחלקה לטיפול נמרץ בבית החולים בנהריה, נפטרה נשמתו ביום 27 ביוני 2002 בשעה 22:50.

פאיז היה בן עשרים ושש בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בחורפיש. הותיר אחריו רעיה הרה, בת, הורים ושש אחיות.

מילות פרידה והנצחה
בני משפחתו ספדו לו בכאב עמוק, תוך שילוב פסוקי מקרא ושירה:

"פאיז שלנו: היה פרח רענן, על דבר מותו לא יאומן... שושן צחור, בן בכור, תפארת לדור... פאיז נזכור לעד. איש גדול עם לב רחב."

בני המשפחה – אלמנתו ההרה, בתו, אחיותיו והוריו – גמרו אומר להמשיך ולטפח את מורשתו ומפעל חייו תוך התגברות על היגון והכאב הבלתי נתפס.

יהי זכרו ברוך.