רס"ר יעקב יוסף ז"ל, בן עזיזה וסלח. עלה מעיראק. שירת כרב"ש במושב מיטב. בלט כאדם ענו, אציל, אוהב שלום, רודף צדק, מחובר לטבע ולחקלאות ואיש משפחה למופת. נפטר בעת שירותו בו' בתשרי תשנ"ט (25.9.1998). בן 53 בנופלו. הותיר רעיה ו-5 ילדים.
יעקב, בנם של עזיזה וסלח-יוסף, נולד בשנת תש"ה (1945) בעיירה מחמור שבצפון עיראק. בשנת 1951 עלה ארצה עם הוריו ושלושת אחיו. תחילה התגוררה המשפחה במשך שנתיים בבאר שבע, ולאחר מכן עברה להתיישב במושב מיטב שבחבל תענך, בעת שהיה בתהליכי הקמה ראשוניים.
יעקב למד עד כיתה ט' בבית הספר המשותף בחבל תענך, והמשיך את לימודיו בבית הספר החקלאי "ניר העמק". בשנת 1962 התגייס לצה"ל ושירת כנהג בחיל התותחנים.
במהלך שירותו הצבאי הכיר את רחל, והשניים נישאו ב-26 במאי 1964. בני הזוג קבעו את ביתם במושב מיטב והקימו משפחה ענפה בת חמישה ילדים: נילי (ילידת 1965), אורלי (ילידת 1967), נטלי (ילידת 1969), מיה (ילידת 1973) וצחי (יליד 1980).
במלחמת ששת הימים לחם במסגרת חטיבת השריון 37, שהשתתפה בכיבוש ג'נין ושכם. במלחמת יום הכיפורים שירת כנהג מוביל תחמושת באותה החטיבה.
לפרנסתו עסק בחקלאות, בעיקר בתחום גידולי הפלחה, ובשנת 1975 מונה לכהן כרכז הביטחון השוטף (רב"ש) של מושב מיטב.
יעקב היה מעורב באופן פעיל בחיי הקהילה והחברה במושב. הוא היה איש משפחה למופת שהעמיד את דאגתו למשפחתו בראש סדר העדיפויות. הוא אהב את הארץ והירבה לטייל בשביליה, נהנה מקריאת ספרי הגות ואקטואליה, ואהב לנהל שיחות חברים ודיונים פוליטיים ואקטואליים מעמיקים. יעקב מצא יופי ואושר בחיים הפשוטים, בחיבור לטבע ובשלווה הפסטורלית של המושב. אדם עניו, ישר דרך ובעל הליכות אציליות, שרדף צדק ושלום, נרתם נכונה לסייע לכל אדם והאמין בטוב שבחברה האנושית.
ביום שישי, ו' בתשרי תשנ"ט (25.09.1998), דקות ספורות לפני יציאתו לסיור אבטחה שגרתי במסגרת תפקידו כרב"ש, נפטר רב-סמל ראשון יעקב במהלך מנוחת הצהריים.
יעקב היה בן חמישים ושלוש בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בגן נר.