0
3
3
נומי שי
אתה עכשיו בגן עדן ואנחנו המעריצים
הכי גדולים שלך נשארנו פה עם הכאב.
הזמן הוא לא רופא הוא רק מביא הקלה.
והדרך הכי טובה להקל ולהישאר קרובים אליך היא דרך זכרונות וסיפורים.
כולם מדברים עליך ואומרים שאתה גיבור שנפל בהגנה על המולדת. ואני שואלת את עצמי האם הם מבינים שתמיד היית גיבור? הרי מיהו גיבור? זה שכובש את יצרו.
אני מתחילה לחזור אחורה בזמן לגיל 18 שלך.
התגייסת למג״ב אבל זה לא הספיק לך.
היית באמצע הגיבוש ה2 לימ״ס שהודיעו לך שאבא שלך נפטר. אתה מגיע לבשר לי את ההודעה ובמקום להתאבל אתה אומר לי שאתה מחכה לגיבוש נוסף.
שם כבר הבנתי כמה אתה גיבור.
הרי יכולת להישאב לעצבות ולוותר אבל לא.
אספת את כל הכאב והפכת אותו לכוח שעזר לך להתקדם הלאה. המטרה עמדה לך מול העיניים ושום דבר אחר לא ענין אותך.
כשהגעת לקורס ימ״ס, להיות בינוני זה לא היה בלקסיקון שלך ובטקס גיליתי שאתה מצטיין הקורס.
היית צנוע ולא נתת לזה הרבה תשומת לב.
הפתיע אותי? לא ממש.
לאחר סיום השירות שלך הציעו לך לתת עוד קצת מעצמך ובלי להסס יצאת לעוד מבצע של חודש.
תמיד כששאלו אותך מה התפקיד שלך בצבא? היית עונה סתם בשק״ם עם פרצוף רציני וכמובן שאף אחד לא האמין לך.
כשפתחו את פלוגת גרזן- פלוגת המילואים של ימ״ס איו״ש היית הראשון להתייצב.
לא אשכח שכל פעם כשזימנו אותך למילואים שבוע לפני כבר ביקשת שאגהץ ואכבס לך את המדים.
כבר היה לך תיק מוכן ומסודר ועמדת מול המראה והתאמנת על תנועות כריעה של ירי בשביל לבדוק שהמדים נוחים לך ואני הסתכלתי עליך מהצד והייתי נקרעת מצחוק על תהליך ההתארגנות שלך.
מוזר לומר אבל לא הייתה בי דאגה. הפגנת בטחון כל כך גדול שלרגע לא חשבתי שאתה עלול להיפגע.
ידעתי שתחזור בקרוב ואני רצתי לספר לכולם בגאווה שאתה במילואים והייתי כל כך מרוצה.
וכך התנהלת לאורך החיים בכל דבר.
כשהחלטת ללמוד לטפס לא הסתפקת בלהיות ״טוב״ רצית להיות הכי טוב וכמובן שהצלחת.
להגיד שזה הפתיע אותי? לא ממש.
כולם היו אומרים לי איזה שור אתה כמה אתה חזק ואיך אתה סוגר מסלולים עם בירה ביד.
וזה לא הפתיע ולא חידש דבר כי זה אתה מקס.
כזה היית תמיד ראשון ותמיד שואף להיות הכי טוב ולא בשביל אחרים אלא בשביל עצמך.
חוץ מהגבורה והאומץ שכל כך מאפיינים אותך
האם אנשים יודעים איזה לב היה לך? תמיד כשהייתי אומרת לך שיש לך לב טוב היית עונה לי ״לא נכון אני בן אדם רע״ כי היית מרגיש לא בסדר שלא הצלחת להקפיץ את אמא למכולת. לכו תסבירו לו שאדם שעוצר באמצע כביש מהיר כדי לעזור לאדם אחר להחליף פנצ׳ר או מסכן את חייו בשביל להציל ילד מטביעה או שבונה סוכה במוצאי יום כיפור בשביל ההורים שלי כדי לחסוך להם את המאמץ או שהולך אחרי אחותך הקטנה לפני יציאה למסיבה לוודא היא בסדר או שעובד יותר שעות בשביל לעזור לאמא לשלם שכר דירה הוא לא אדם רע. עשית כל כך הרבה טוב.
כל אדם שפגשת זוכר אותך ואוהב אותך.
וכל מי שהכיר אותך והתפעל ממך עכשיו מתפעל ממך פי שתיים.
תראה איזה חותם ענק השארת.
אין סוף סיפורים אין ספור חוויות ואהבה והערצה עצומה.
ככה אנחנו זוכרים ונזכור אותך לעד כי
איפה עוד נפגוש איש מיוחד כמוך מקס
