רס"ר ג'מיל פארס ז"ל, לוחם מג"ב, בן פארס וורתיבה. יליד ראמה. שירת בצה"ל וב-1967 התגייס למג"ב. בלט במסירותו. נהרג בהתקלות מירי מחבלים בעת סיור ב-11.1.1986 (א' בשבט תשמ"ו) בגיל 46. נטמן בראמה, הותיר אישה ו-6 ילדים.
ילדות, נעורים ורקע משפחתי
ג'מיל פארס נולד בכפר ראמה שבגליל, בנם של רתיבה (ורתיבה) ומנצור פארס, בן העדה הדרוזית.
את לימודיו היסודיים השלים בכפר הולדתו, ומדרישה לסייע בפרנסת המשפחה יצא לעבוד בתום לימודיו. ג'מיל בלט כבחור חרוץ, מסור ואחראי, אשר העמיד תמיד את רווחת הוריו ובני משפחתו בראש סדר העדיפויות.
בשנת 1965 נשא לאישה את בחירת ליבו, נואל. השניים הקימו בית חם, ערכי ומכניס אורחים בכפר ראמה, ונולדו להם שישה ילדים – אכרם, אסתר, פדיה, ראניה, נאדר והאשם. ג'מיל היה אב מסור, דואג ואוהב, שהעניק לילדיו יחס חם ולבבי, שקד על חינוכם ויציבותם, ועמל קשות כדי לכלכל את ביתו בכבוד.
השירות הצבאי והביטחוני
בשנת 1957 התגייס ג'מיל לצה"ל ושירת ביחידת המיעוטים (יחידה 300). בתקופת שירותו הצבאי המשיך לתמוך בהוריו ובמקביל החל בהקמת בית הקבע של משפחתו.
לאחר מלחמת ששת הימים, מתוך שאיפה להמשיך ולתרום לביטחון המדינה, התגייס לחיל משמר הגבול. בתחילת דרכו בחיל הוצב באזור רמאללה, ובהמשך התקדם במגוון תפקידים מבצעיים, ביניהם באבטחת גבולותיה הצפוניים של המדינה. ביוני 1977 הועבר לתקופה מסוימת לשרת בפלוגת אבטחת נמל אשדוד, ובבינואר 1978 שובץ לפעילות מבצעית באזור יהודה ושומרון (איו"ש) והוצב בגזרת העיר שכם.
מפקדיו העריכו אותו מאד כלוחם וכמפקד בעל מוטיבציה גבוהה, יסודי, נחוש ואהוד, אשר היה נכון תמיד להתנדב ראשון לכל משימה ופעילות מבצעית מורכבת.
נפילתו
ביום א' בשבט תשמ"ו (11 בינואר 1986), בעת שהיה בסיור מבצעי עם צוותו בגזרת שכם, נשמעו יריות בסמוך למקומם. ג'מיל חש מיד בראש צוותו לעבר מקום הירי כדי להושיט עזרה ולחתור למגע. במהלך התנועה נפתחה לעברם אש מן המארב, וג'מיל נפגע ונהרג במקום.
בן ארבעים ושש היה בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בכפר הולדתו ראמה. ג'מיל הותיר אחריו רעייה – נואל, ושישה ילדים.
הנצחתו
זכרו של רס"ר ג'מיל פארס מונצח בהדר כבוד באנדרטת החללים הדרוזים בעספיא, באתר ההנצחה לחללי משמר הגבול בצומת עירון, באנדרטת בית יד לבנים, ובאתר ההנצחה לחללי משטרת ישראל במכללת השוטרים.