רס"ר קברטץ יצחק ז"ל

אודות

ילדות, נעורים ורקע משפחתי
יצחק קברץ נולד ביום ב' בטבת תש"ז (25 בדצמבר 1946) בכפר סבא, בנם של הינדה ואליעזר. הוריו היו חלוצים שעלו ארצה (אביו בשנת 1925 ואימו בשנת 1934) מתוך חזון ציוני לבנות את הארץ, וחינכו את ילדיהם לאהבת העם והמולדת.

ילדותו בכפר סבא הפסטורלית של אותם ימים עברה בין פרדסים ושדות. ה"רכב המשפחתי" היה תותי החמור ששימש את אביו בעבודה בפרדס, ובחצר הבית גידלו הילדים שפנים, ברווזים וכלב משפחתי. יצחק למד בבית הספר היסודי ע"ש מ. אוסישקין (מחזור ל', תשכ"א), והתבלט כבר מקטנותו בטוב ליבו, בחברותיות ובנכונות לסייע לזולת.

כשהיה כבן 14 התייתם מאביו שנפטר ממחלה. בעקבות כך נשלח להמשך לימודיו בקיבוץ גבעת חיים במסגרת חברת הנוער, כילד חוץ יחד עם בני נוער מכל רחבי הארץ. הנערים למדו חצי יום ועבדו בחציו השני. יצחק עבד בשקדה ובחריצות בגן הירק, והיה היחיד מילדי חברת הנוער שהורשה לנהוג באופן חופשי בטרקטור.

השירות הצבאי ומערכות ישראל
בשנת 1964 התגייס יצחק לצה"ל. הוא עבר טירונות בנח"ל (מחנה 80), הצטרף לגרעין תעשייתי שעלה לקיבוץ מנרה, ובהמשך עבר עם חבריו לגדוד 50 של חטיבת הצנחנים. בתום שירותו הסדיר חזר למנרה כחבר קיבוץ מן המניין, עבד בכותנה ובקטיף, ובמשך שנים רבות שימש כנהג האמבולנס של הקיבוץ בדיסקרטיות ובמסירות רבה.

כאיש מילואים עבר יצחק קרבות קשים במערכות ישראל:

במלחמת ששת הימים: נלחם כלוחם צנחנים בקרבות הקשים לשחרור ירושלים. הוא השתתף בקרב העקוב מדם בגבעת התחמושת (מפלוגתו שרדו הוא וחבר נוסף בלבד), ומהתפוצצות הבונקר במקום נפגעה שמיעתו. בהמשך הגיע ונלחם באוגוסטה ויקטוריה ובכותל המערבי.

במלחמת ההתשה: שירת בקו בר-לב לאורך תעלת סואץ.

במלחמת יום הכיפורים: נלחם בקרבות הצליחה אל מעבר לתעלה עם גדוד 66 של הצנחנים. במהלך קרב במתחם המבוצר המצרי "צומת חיפה" (בצד הצפון-מערבי של האגם המר הגדול, צפונית לפאיד) נפצע בידו, ורסיסי המתכת שנותרו בגופו מקרב זה נותרו עימו כזיכרון עד יומו האחרון. לאחר תהליך השיקום מהפציעה עבד בתק"ם והתגורר בתל אביב, ולאחר מכן חזר לביתו במנרה.

השירות במשמר הגבול
בשנת 1978 התגייס יצחק לשורות חיל משמר הגבול ומונה לתפקיד רכז הביטחון השוטף (רב"ש) של קיבוץ מנרה.

הגנת הקיבוץ וביטחון תושביו הפכו למפעל חייו של יצחק. הוא ביצע את תפקידו בדריכות מבצעית ללא פשרות, קשוב לקשר 24 שעות ביממה, מנהל מופתי של מרכיבי הביטחון ומפגין מסירות, הקרבה ואחריות ללא גבול. עבור בני מנרה וילדיה, יצחק סימל יותר מכל את הביטחון השוטף והשקט הנפשי.

נפילתו
יצחק נרצח בעת מילוי תפקידו ביום כ' באדר תשס"א (15 במרץ 2001).

בשנת 2000, לאחר יציאת צה"ל מלבנון, החלו עבודות להקמת ביצורי הגבול החדשים על ידי קבלנים ופועלים. בין הגורמים שעבדו באזור היה אזרח ישראלי בעל עבר פלילי אשר הסתיר את זהותו, התיידד עם בני הקיבוץ והפך לבן בית. ביום האירוע ירה האזרח ביצחק בעורפו, שדד את מחסן הנשק של הישוב ומכר את הנשק לגורמים עוינים מתוך בצע כסף.

יצחק נפצע אנושות ומפצעיו נקבע מותו. הוא היה קשור מאוד למשפחתו, ושימש כבן, אח ודוד מסור ואוהב לאחייניותיו, אותן אהב כאילו היו בנותיו שלו.

בן חמישים וארבע היה בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין בעיר הולדתו כפר סבא, ביום כ"ה באדר תשס"א. יצחק הותיר אחריו משפחה אוהבת וכואבת, וקהילה שלמה שזוכרת את פועלו ומסירותו.

יהי זכרו ברוך.