רס"ר רדיע ארנון ז"ל

אודות

ילדות, עלייה ורקע משפחתי
ארנון רדיע נולד בשנת 1945 בתימן, בנם הבכור של יונה וסעיד, ואח בכור לששת אחיו ואחיותיו.

בשנת 1949, בעודו פעוט, עלה ארצה עם משפחתו במבצע "מרבד הקסמים" (עליית כנפי נשרים). בעת העלייה היו במשפחה שני בנים, ובארץ נולדו עוד ארבעה ילדים. כבכור האחים בלט ארנון מגיל צעיר באחריותו ובעזרתו המסורה להוריו ולאחיו.

ארנון למד והתחנך בבית הספר הממלכתי-דתי במושב שער אפרים שבשרון, ולאחר מכן המשיך את לימודיו התיכוניים בבית הספר החקלאי "עיינות" עד לשנת 1961. בזמנו החופשי אהב לעסוק בספורט, ובייחוד במשחק הכדורגל, והיה אהוב ומקובל מאוד על חבריו מהמושב ומהעבודה.

ארנון תכנן את עתידו במושב שער אפרים; הוא קיבל בית במושב, שיפץ והכין אותו לקראת נישואיו והקמת משפחה, תוכניות שנגדעו באיבם עם נפילתו.

השירות הצבאי והמשטרתי
בשנת 1963 התגייס ארנון לשירות חובה בצה"ל ושירת כלוחם בחיל ההנדסה הקרבית עד לשחרורו בשנת 1965.

לאחר חמש שנים באזרחות, מתוך תחושת שליחות ורצון להמשיך ולהגן על הציבור, החליט להתגייס לשורות משטרת ישראל בשנת 1970. לאור ניסיונו בחיל ההנדסה ביקש להשתבץ מערך החבלה. הוא עבר קורס חבלה מוסמך והפך לחבלן משטרתי מקצועי ומסור.

במהלך שירותו הפגין קור רוח, תושייה ואומץ לב יוצאי דופן. באחד המקרים, כשהגיע לחוף הרחצה בנתניה, הבחין בהתקהלות סביב חפץ חשוד – קופסת סיגריות שבה הוטמן מטען חבלה. בקור רוח מופתי ובאחריות רבה הרחיק את האזרחים מהמקום, ומיד לאחר מכן פירק את המטען ללא אמצעי מיגון ובכך מנע אסון כבד. על אומץ ליבו, תושייתו ומסירותו הוענק לו פרס הוקרה מיוחד מטעם עיריית נתניה.

נפילתו באסון צור הראשון
ארנון נפל בעת מילוי תפקידו באסון צור הראשון, ביום כ"ה בחשוון תשמ"ג (11 בנובמבר 1982).

במהלך מלחמת "שלום הגליל" נרתמו חבלני משטרת ישראל למשימות אבטחה ונטרול מטענים בתחומי לבנון. ארנון, שניחן ברוח התנדבות יוצאת דופן, התנדב להחליף חבר ליחידה שנדרש לשרת במפקדת כוחות הביטחון בעיר צור.

בבוקר יום חמישי, בעת שהמתין להסעה ליציאה לפעילות מבצעית, החריד פיצוץ עז את המחנה בעקבות קריסת מבנה הממשל הצבאי בצור. באירוע קשה זה נהרגו 91 איש, ובהם 76 אנשי כוחות הביטחון. ארנון נלכד תחת ההריסות, וגופתו הייתה האחרונה שחולצה מן המבנה הקורס.

בן שלושים ושבע היה בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין בעיר נתניה. ארנון הותיר אחריו הורים, אחים ואחיות.

דברי מפקדו והנצחתו
מפקדו אמר עליו: "המנוח היה חבלן מסור לעבודתו, בעל מוסר עבודה גבוה. הוא נשאר בתפקיד מעבר לשעות המקובלות, בראש המתנדבים, וסיוע לחבריו בעבודה".

חבריו ליחידת החבלה של משטרת ישראל הנציחו את זכרו בהקמת תערוכת חבלה לימודית, המשמשת להכשרת חבלנים צעירים ולביקורי אזרחים.

יהי זכרו ברוך.