היה תלמיד מצטיין, ספורטאי ומפקד טנק בשריון. התנדב לימ"מ כלוחם וחבלן, ובהמשך הקים את יחידת המסתערבים (ימ"ס) ועמד בראשה תוך הובלת מהפכה מבצעית. נפל בג'נין כשהנהיג השתלטות על בית מחבלים. בן 29 בנופלו, עוטר בעיטור האומץ ובצל"ש אלוף.
אלי, בנם הבכור של בתיה ואברהם ואח לענת, רמי וחיליק, נולד ביום ג' בניסן תשכ"ג (28.3.1963) בראשון לציון.
הוא סיים בהצלחה את לימודיו בבית הספר היסודי "בארי" והמשיך לתיכון "אורט" ג'וליס, שם הוסמך כמכונאי. אלי בלט כנער רב-כישרונות, תלמיד מצטיין וספורטאי פנומנלי; בכיתה ט' אף קטף את תואר אלוף מחוז המרכז בריצות קצרות וארוכות לנוער. לצד פועלו בספורט, ניחן בכושר מנהיגות בולט ושימש כיו"ר מועצת התלמידים של אזור הדרום.
בחודש מרס 1987 נישא אלי לבחירת ליבו, ענת, והשניים קבעו את ביתם בירושלים, שם נולד בנם רועי, שהיה כל עולמו.
שירותו הצבאי והמעבר לימ"מ
בקיץ 1981 התגייס אלי לצה"ל. הוא החל את דרכו כמכונאי בחיל הים, אך שאיפתו לשירות קרבי ומשמעותי הובילה אותו כעבור שמונה חודשים לחיל השריון. במלחמת לבנון הראשונה (1982) לחם בגבורה כמפקד טנק בשדה הקרב.
עם שחרורו מצה"ל בשנת 1984, התנדב אלי לימ"מ – היחידה המרכזית ללוחמה בטרור של משטרת ישראל. הוא סיים בהצלחה את מסלול ההכשרה המפרך, ושובץ כלוחם מן המניין. כישוריו הטכניים והגופניים המעולים, לצד אומץ ליבו, תושייתו וכושר המנהיגות שלו, הביאו לקידומו המהיר לתפקיד ראש צוות. בשנת 1986 הוסמך גם כחבלן לאחר שסיים קורס חבלה במרחב ירקון.
בשנת 1988 נשלח מטעם היחידה לקורס קצינים, אותו סיים כחניך מצטיין, ושב לימ"מ כמפקד מחלקה מוערך. כעבור כשנה, עבר לתקופה קצרה למחלקת הסמים של מחוז המרכז, שם שירת כראש המחלקה.
הקמת יחידת המסתערבים (ימ"ס) איו"ש
בשנת 1991, עם קבלת ההחלטה על הקמת יחידת המסתערבים של משמר הגבול באזור יהודה ושומרון (ימ"ס איו"ש), נבחר אלי אברם להוביל את המשימה הלאומית – להקים את היחידה מאפס ולעמוד בראשה.
אלי בחר בפינצטה את לוחמיו, והשריש בהם ערכי לחימה, דבקות במשימה ומוטיבציה בשמיים. תחת פיקודו, חוללה היחידה מהפכה תפיסתית וטקטית בדפוסי העבודה ובלכידת מבוקשים. בעקבות ההצלחות הפנומנליות של היחידה, שבלמה בשלב הראשון זורקי אבנים ומשליכי בקבוקי תבערה, ביקש שירות הביטחון הכללי (שב"כ) לשלב את לוחמיו של אלי במבצעים החשאיים והמורכבים ביותר בלב השטח המבוצר של האויב.
נפילתו בקרב
ביום כ"ז באב תשנ"ב (26.8.1992), הוביל רב-פקד אלי את לוחמיו למבצע מורכב באזור ג'נין, במטרה לסגור על בית שבו הסתתרו שני מחבלים בכירים ומבוקשים מארגון "הפנתר השחור". במהלך ההיערכות סביב המבנה, החלה אישה זקנה שעמדה בקרבת מקום לזעוק ולצעוק כדי להזהיר את המבוקשים. מיד נפתחה אש אוטומטית כבדה לעבר כוח המסתערבים.
אלי נטל מיד את הפיקוד על פעולת ההשתלטות תחת אש. הוא עלה אל גג הבית במטרה לרדת ממנו, להפתיע את המחבלים ולנטרל את מקור הירי. במהלך הניסיון להסתער ולהגן על לוחמיו, נורה צרור לעברו; אלי נפגע בראשו מכדור ונהרג במקום.
אלי היה בן עשרים ואוקטובר בנופלו. הוא נטמן בחלקה המשטרתית בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. אלפים ליוו אותו בדרכו האחרונה, ובהם מאות קצינים, לוחמי ימ"מ, לוחמי יחידות המסתערבים, אנשי שב"כ ומפקדי צה"ל. הוא הותיר אחריו אישה ובן.
עיטורים, מורשת והנצחה
על פועלו הנועז, מנהיגותו הבלתי מתפשרת וגבורתו בשדה הקרב, הוענקו לרב-פקד אלי אברם ז"ל שניים מהתארים המכובדים ביותר במערכת הביטחון:
עיטור האומץ של משטרת ישראל: הוענק לו על ידי המשטרה כהוקרה על אומץ ליבו, חירוף נפשו ופיקודו העילאי תחת אש ישירה.
צל"ש אלוף פיקוד המרכז: הוענק לו על ידי אלוף הפיקוד בצה"ל על תרומתו הייחודית לביטחון הגזרה והובלת הלוחמים בנחישות ובמקצועיות.
מפעלי הנצחה:
אנדרטת הימ"מ: שמו חקוק באנדרטה המרכזית לזכר נופלי היחידה המיוחדת ללוחמה בטרור.
חורשת אלי אברם: באוגוסט 1993 נחנכה חורשה מיוחדת על שמו סמוך ליישוב נווה שלום. בחורשה זו נערך מאז ועד היום טקס ענידת סיכת הלוחם הרשמי לבוגרי קורסי המסתערבים (ימ"ס).
מרוץ הלפיד של הימ"ס: מדי שנה, במהלך חג החנוכה, מקיים החיל את "מרוץ הלפיד" לזכרו של אלי. המרוץ מוזנק מקברי המכבים במודיעין ומסתיים בטקס הדלקת חנוכייה חגיגי ומרגש בחורשה על שמו בנווה שלום.