רש"ט שלמה נועה ז"ל

אודות

ילדות, מחול וכישרון אמנותי
נועה שלמה נולדה ביום שמחת תורה, כ"ב בתשרי תשמ"ד (29 בספטמבר 1983), בעיר נהריה, בתם של פאני ויוסף (יוסי) ואחות לענבל ויעל.

נועה גדלה והתחנכה בנהריה. את לימודיה החלה בבית הספר היסודי "ויצמן", שם בלטה כתלמידה שקטה, ערכית ומצטיינת בתחום החברתי. את לימודיה התיכוניים המשיכה בבית הספר המקיף העירוני "עמל נהריה", במגמת קולנוע וטלוויזיה, שבה הפגינה כישרון רב כצלמת וזכתה בפרס הצטיינות על עבודתה.

נועה נולדה לרקוד. כבר מגיל חמש החלה את צעדיה הראשונים בחוגי המחול, וברבות השנים הייתה לרקדנית מחול קלאסי מוכשרת ובולטת. היא התקבלה ללהקת המחול הייצוגית של בית הספר "עמל", איתה הופיעה רבות בארץ ובשתי נסיעות ייצוגיות לחו"ל. דרך התנועה והמחול נתנה נועה ביטוי ליפי החיים. מנהלת הלהקה, אלקי כסיף, הגדירה אותה במילים: "מים שקטים חודרים עמוק... נועה התבלטה בשקט הפנימי, בצניעותה ובחוסר רצונה להתבלט. בנוסף לגופה שחולל ודיבר, דיברו עיניה. נועה שבתה את לבבי והובילה דרך של רצינות, אחריות ואהבה אינסופית לעשייה". מוריה ותלמידיה זכרו אותה תמיד כנערה בעלת "לב זהב", עדינה, עמוקה וקורנת.

השירות במשמר הגבול
בתאריך 30 בדצמבר 2001 התגייסו נועה לשירות חובה והוצבה במשמר הגבול (מג"ב). בתום מסלול הטירונות עברה קורס בקריות גבול ושובצה ביחידת מג"ב במעבר גשר אלנבי. את תפקידה כבקרית גבול ביצעה במסירות, במקצועיות ובאחריות רבה, תוך עמידה על משמר הביטחון ומניעת כניסת גורמים עוינים לשטחי המדינה. נועה אהבה את השירות ואת חברותיה ליחידה, ותכננה תוכניות רבות ועדכניות לעתידה האזרחי והאמנותי.

נפילתה
ביום רביעי, כ"ח בניסן תשס"ב (10 באפריל 2002), עלתה נועה בשעות הבוקר לאוטובוס "אגד" בקו 960 מצומת הצ'ק פוסט בחיפה בדרכה לירושלים. היא התיישבה לצד חברתה הקרובה לשירות ולגיוס, רב-שוטר קרן פרנקו ז"ל.

כעבור דקות אחדות של נסיעה, כשהגיע האוטובוס לצומת יגור, פוצץ את עצמו מחבל מתאבד שנשא חומר נפץ כבד. מהפיצוץ הקטלני נהרגו נועה וחברתה קרן, יחד עם חמישה חיילים ואזרח: רס"ר שמשון סתלקול, רס"ל שלומי בן-חיים, רס"ל ניר דניאלי, רס"ל זאב חניק, סמל מיכאל ווייסמן, והאזרח אבינועם אלפיה ז"ל. עשרות נוסעים נוספים נפצעו.

רב-שוטר נועה שלמה נפלה במילוי תפקידה בפיגוע חבלני והיא בת שמונה-עשרה וחצי בלבד בנופלה. לאחר נפילתה הועלתה לדרגת רב-שוטר.

נועה הובאה למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין בנהריה (חלקה 4, שורה 6, קבר 6). היא הותירה אחריה הורים – פאני ויוסי, ושתי אחיות – ענבל ויעל.

הנצחתה ומורשתה
אירוע נפילתה הקשה הכה בהלם את משפחתה, את חבריה ואת יחידתה. מכתבי תנחומים רבים נשלחו למשפחה ולאחי אמה, יהודה לנקרי (כיהן כשגריר ישראל באו"ם), ובהם מכתב אישי מהילארי קלינטון שכתבה: "אני מייחלת ליום שבו תסתיים האלימות וההבטחה הגלומה באישה צעירה כמו נועה תוכלה להתממש בשלום", לצד מכתבים משליח האיחוד האירופי מיגל מורטינוס וסנאטורים אמריקאים.

מורשתה ואהבתה למחול ולחיים הונצחו במגוון פעלים:

סרט זיכרון: בשנת 2005 הופק לזכרה הסרט "חיי בצל האין", המשלב קטעי מחול מרהיבים שלה לצד עדויות אמה, חברותיה ומנהלת להקת המחול.

שירים ויצירות: דודה יהודה, אמה פני, והמשוררת שנהב קמחי ("חיוך של מלאך") חיברו שירים המבטאים את כישרון הריקוד האצילי שלה ואת הגעגועים העזים ללכתה.

אתר הנצחה: לזכרה הוקם אתר אינטרנט שמנציח את תמונותיה, קורות חייה, ומכתבי זיכרון של בני משפחתה ואוהביה.

יהי זכרה ברוך.