שוטר אלקרייף עמרם ז"ל

אודות

עמרם נולד ביום ח' באדר תשי"ח (28.2.1958) במרוקו, בנם של סעדה ואליהו. הוא היה הבן השביעי במשפחה ענפה וחמה בת אחת-עשרה נפשות. את חוק לימודיו היסודיים החל במרוקו, שם ספג את ערכי המשפחה והמסורת.

בשנת 1972, כשהיה כבן חמש-עשרה, הגשימה המשפחה את החלום הציוני, עלתה ארצה וקבעה את ביתה בעיר החוף נהריה. עמרם השתלב במהירות בארץ החדשה; הוא היה בחור חברותי, רגיש וטוב לב. בזמנו הפנוי מצא חיבור עמוק לטבע, אהב מאוד לעסוק בספורט ובדיג, והיה ידוע בחיבתו המיוחדת לבעלי חיים ובטיפול המסור בהם, תוך הפגנת רגישות יוצאת דופן לכל פגיעה בהם.

שירותו במשמר הגבול
בחודש פברואר 1976 התגייס עמרם לשירות חובה והוצב, על פי שאיפתו, כלוחם בשורות משמר הגבול (מג"ב). הוא עבר בהצלחה מסלול טירונות קרבי ומאתגר, ועם סיומו שובץ לפעילות מבצעית שוטפת בפלוגה ט' שפעלה באותם ימים בגזרת ירושלים המורכבת.

עמרם ביצע את משימות האבטחה, הסיורים והשמירה על הסדר הציבורי בבירה במסירות, באחריות וברצינות רבה, וזכה להערכה ולחיבה רבה מצד חבריו למחלקה ומפקדיו, שראו בו חבר נאמן ולוחם חיובי.

נפילתו
במוצאי שבת, אור לכ"ו בטבת תשל"ז (15.1.1977), במהלך תקופת שירותו המבצעי בירושלים, אירע אסון נורא. בעת שעמרם וחבריו ישבו למנוחה בחדרם לאחר פעילות, אירעה תאונת נשק טראגית ופליטת כדור מנשקו של אחד מחבריו לחדר. עמרם נפגע פגיעה קטלנית ונהרג במקום.

השוטר עמרם אלקרייף היה בן תשע-עשרה בלבד בנופלו, צעיר ומבטיח, שפתיל חייו נקטע באיבו בטרם עת. הוא הובא למנוחת עולמים ונטמן בכבוד צבאי מלא בבית העלמין הצבאי בעיר מגוריו, נהריה, כשהוא מלווה בבני משפחתו, חברים רבים ואחים לנשק מחיל משמר הגבול. הוא הותיר אחריו הורים שבורי לב, אחים ואחיות יקירים/ות הכואבים את אובדנו.

מורשתו והנצחתו
טוב ליבו, אהבתו לטבע ולבעלי החיים, וחיוכו החם של עמרם ימשיכו לחיות לעד בליבם של בני משפחתו, חבריו וכל מוקירי זכרו.

הנצחה עירונית וחילית: דמותו וסיפור חייו של עמרם מונצחים בכבוד בבית "יד לבנים" בעיר נהריה, באנדרטת חללי משמר הגבול המרכזית בצומת עירון, וכן באנדרטת משטרת ישראל בקריית אתא.

הנצחה ממלכתית: שמו מונצח ביראת כבוד ובהוקרה באתר הזיכרון הרשמי לחללי משטרת ישראל השוכן במכללת השוטרים שבבית שמש.

יהי זכרו ברוך.