שוטר אסיאג אורי ז"ל
עלה ממרוקו ב-1950 לטבריה. התגייס למג"ב ב-1955 וסופח ל"משמר הכינרת". נהרג במארב אש סורי בעת שיצא בסירה לחלץ דייגים ישראלים שנעדרו באגם. בן 30 בנופלו, הותיר רעיה, שני ילדים והורים.
01/08/1926 - 04/03/1956
עלה ממרוקו ב-1950 לטבריה. התגייס למג"ב ב-1955 וסופח ל"משמר הכינרת". נהרג במארב אש סורי בעת שיצא בסירה לחלץ דייגים ישראלים שנעדרו באגם. בן 30 בנופלו, הותיר רעיה, שני ילדים והורים.
01/08/1926 - 04/03/1956
אורי נולד ביום כ"א באב תרפ"ו (1.8.1926) במרוקו, בנם של מרדכי ויקוט. הוא גדל והתחנך במרוקו על ברכי הערכים הציוניים, מסורת ישראל ואהבת ארץ ישראל העמוקה. בשנת 1950 הגשים את שאיפת חייו, עלה ארצה והשתקע בעיר טבריה שעל גדות הכינרת.
אורי היה אדם בעל לב רחב ואציל נפש, אשר אהב לעזור לזולת בכל עת והקדיש מזמנו וממרצו רבות למען מטרות חברתיות וקהילתיות. חבריו סיפרו עליו כי ברוח התנדבותו הטהורה וטוב ליבו שימש אורי תמיד דוגמה ומופת לכל הסובבים אותו. בארץ הקים אורי את ביתו, נשא את בחירת ליבו לאישה, ויחד נולדו להם שני ילדים שאותם אהב בכל ליבו.
שירותו במשמר הגבול
אהבתו הגדולה של אורי למדינה הצעירה ותחושת המסירות העמוקה לביטחון אזרחיה, הובילו אותו לקבל החלטה משמעותית. ביום 20.3.1955 התגייס לשורות משמר הגבול (מג"ב). הוא הוצב כלוחם בגזרת מגידו, שם ביצע את משימותיו המבצעיות המורכבות במקצועיות, בנאמנות ובדבקות מוחלטת במטרה.
הקרב האחרון בכינרת
במהלך תקופת שירותו, סופח אורי יחד עם עוד שלושה מחבריו השוטרים ליחידת "משמר הכינרת", שתפקידה היה להגן על הדייגים והריבונות הישראלית באגם מפני תקיפות הצבא הסורי שישב אז על המצוקים מעל המים.
ביום ראשון, כ"א באדר תשט"ז (4.3.1956), התקבלה ביחידה הודעה מדאיגה על סירת דייגים ישראלית שלא שבה אל החוף בתום הדייג, ועלה חשש כבד כי אנשיה נפלו בשבי הכוחות הסוריים. אורי היה בין מקבלי הידיעה הקשה, ומתוך רוח הלחימה והאחריות שאפיינה אותו, עלה מייד עם כוח החילוץ על סירה ממונעת שיצאה אל לב האגם כדי לאתר את הדייגים ולהצילם.
בעודם מתקרבים לאזור, נפתחה לפתע אש תופת כבדה ומתוכננת מן המארב הסורי לעבר סירת הלוחמים. אלחוטן הכוח שהיה על הסירה הספיק להודיע בקשר על דבר המארב ועל פגיעות בסירה, אולם האש הייתה קטלנית ביותר; בטרם הספיקו כוחות העזרה והחילוץ להגיע אל המקום, נהרגו אורי ושלושת חבריו לצוות על הסירה.
שוטר אורי אסיאג היה בן שלושים בלבד בנפלו, קטוף בדמי ימיו ובעיצומה של משימת הגנה הירואית. הוא הובא למנוחת עולמים ונטמן ביראת כבוד בבית העלמין בעיר מגוריו, טבריה. הוא הותיר אחריו רעיה כואבת, שני ילדים קטנים יקירים/ות, הורים ומשפחה שבורת לב.
מורשתו והנצחתו
רוח ההתנדבות של אורי, נכונותו לצאת לקראת סכנה כדי להציל חיים, ואהבתו לזולת ולמולדת, הן מורשת של גבורה ורעות שתישאר חקוקה לעד בדפי ההיסטוריה של חיל משמר הגבול.
הנצחה חילית וממלכתית: שמו של שוטר אורי אסיאג ז"ל חקוק באנדרטת חללי משמר הגבול המרכזית בצומת עירון, ומונצח ביראת קודש ובגאווה גדולה באתר הזיכרון הרשמי לחללי משטרת ישראל השוכן במכללת השוטרים שבבית שמש.
יהי זכרו ברוך ומבורך לעד.