שוטר בנסל דוד ז"ל

אודות

דוד נולד ביום י"ט באלול תרצ"ט (3.9.1939) בתורכיה, בנם של יצחק ורחל ואח למלכה וליפה. הוא גדל באיסטנבול, וכשהיה כבן תשע, בשנת 1948, עלתה המשפחה למדינת ישראל הצעירה. עם הגעתם ארצה חוו בני המשפחה את חבלי הקליטה הקשים של אותם ימים, והתגוררו במעברת אוהלים בבאר יעקב בתנאי המחיה המורכבים של תקופת הצנע והקיצוב. משם עברו להתגורר למשך שנה בצפת, ולבסוף קבעו את ביתם בעיר עכו, שבה גדל דוד והשלים בהצלחה שתים-עשרה שנות לימוד בבית הספר התיכון המקצועי "פילדלפיה".

דוד הקים בית חם ואוהב בעכו יחד עם רעייתו אילנה. השניים גידלו יחד את ילדיהם – חיה, איציק ועופר, והתגוררו בסמוך להוריו של דוד, אשר סייעו רבות בגידול הילדים ובצרכי היומיום. בין כל בני המשפחה שררה אווירה קרובה, חמה ומלאת כבוד הדדי. דוד היה איש משפחה מסור ואצילי, שרעייתו אילנה תיארה אותו תמיד כאדם נוח לבריות, שחלק כבוד עצום להוריו ולאחיותיו, ואשר אהבתו העמוקה לילדיו הייתה כולו.

שירותו בצה"ל ובמשמר הגבול
בשנת 1957 התגייס דוד לצה"ל ושירת שירות חובה מלא כלוחם בחטיבת "גולני" המפוארת. בשנת 1959, מיד עם שחרורו מהצבא, בחר להמשיך ולתרום לביטחון המדינה והתגייס לשורות משמר הגבול (מג"ב).

דוד ניחן בכישרון טכנולוגי יוצא דופן ובידיים ברוכות. הוא התמחה לעומק בתחום מכשירי הקשר, עבר בהצלחה קורסים מקצועיים רבים במהלך שירותו, ומונה לאחראי על הפעלת תחנת הרדיו המשטרתית באזור עכו. הוא אהב בכל ליבו את השירות ואת הבסיס, והיה אהוד ונערץ על חבריו ומפקדיו.

מה שאפיין את דוד יותר מכל היה מסירותו האינסופית ורצונו לעזור בכל עת ובכל מקום. מפקדיו העידו עליו כי בכל פעם שנדרש תיקון מכשירים מורכב, היה ברור לכל כי על דוד ניתן לסמוך במאת האחוזים, והוא נשאר בבסיס שעות ארוכות מעבר למשמרתו כדי לוודא שהעבודה תבוצע כהלכה. מפקדו הישיר תיאר אותו כאדם שקט, נוח ויוצא דופן, אשר התייצב תמיד בזמן והשרה אווירה משפחתית נינוחה ומלכדת בכל מתקן בו שירת.

אישיותו ותחביביו
לדוד הייתה נפש של אמן ויוצר. הוא הקדיש שעות רבות לבניית דגמים מורכבים וחציים מדויקים מחוברות נייר, ובהם דגמים של מגדל אייפל, כפרים קטנים, מבנים ארכיטקטוניים, מטוסי קרב ואוניות היסטוריות מפורסמות – ביניהן המשחתת אח"י אילת. חלק מיצירותיו נהג לצפות בעיטורי גפרורים או בצדפים שאסף בשקידה בשפת הים של עכו. במרפסת ביתם בנה מדפים מיוחדים להצגת עבודותיו, ומן התקרה היו תלויים דגמי המטוסים שבנה, אותם שמח תמיד להציג ולהסביר בגאווה למבקריו.

את שעות היצירה והעבודה נהג דוד ללוות בהאזנה לצלילי מוזיקה יוונית, אליה נחשף בבית הוריו, ובשירים עבריים שאהב במיוחד, ובראשם שיריו של יהורם גאון, שאת כל תקליטיו רכש באדיקות. דוד היה מוקף בחברים רבים שידעו כי הוא משענת בטוחה בעת צרה; חבריו הקרובים ביותר לחיל, מקס ווידאל, היו לחלק בלתי נפרד מחייו, והמשפחות נהגו לבלות ולשוחח יחד שעות ארוכות.

נפילתו
ביום שישי, ח' בכסלו תשל"ה (22.11.1974), נקטעו חייו של דוד באופן פתאומי ומצער. בעת שהיה בדרכו אל הבסיס ומילא את תפקידו, נפגע רכב באופניו בכביש עכו-צפת. דוד נהרג במקום בתאונה הכואבת והוא בן שלושים וחמש בלבד בנופלו.

לבקשת בני משפחתו, הובא רב-שוטר דוד בנסל למנוחת עולמים בבית העלמין בעיר עכו, העיר בה בנה את ביתו. הוא הותיר אחריו הורים כואבים, שתי אחיות, רעיה ושלושה ילדים קטנים, כשאשתו אילנה נושאת ברחמה את בנם הרביעי. זמן קצר לאחר נפילתו נולד הבן, ונקרא על שמו ולזכרו – דוד.

מורשתו והנצחתו
אופיו הנינוח של דוד, אהבת האדם שבו, מסירותו הטכנולוגית לחיל לצד עבודות האמנות הייחודיות שהותיר אחריו, מהווים מורשת יקרה של נועם הליכות, משפחתיות ורעות. משפחתו המורחבת וחבריו הקרובים שומרים עד היום על קשר חם והדוק, וממשיכים לצעוד לאור דמותו.

הנצחה חילית וממלכתית: לזכרו של דוד נפתח עמוד הנצחה הכולל אלבום תמונות מחייו באתר "גלעד לזכרם" של משטרת ישראל. שמו מונצח בכבוד בבית יד לבנים בעיר עכו, באנדרטת חללי משמר הגבול המרכזית בצומת עירון, וחקוק ביראת קודש באנדרטת המשטרה הלאומית שבמכללת השוטרים בבית שמש.

יהי זכרו ברוך ומבורך לעד.