נולד בעירק ועלה בגיל 4 לפרדס חנה ונתניה. למד יהלומנות והיה חבר ב"הנוער העובד והלומד". התגייס למג"ב כלוחם בפלוגה ז' והצטיין בלחימה במסתננים. נהרג בתאונת דרכים בהתנגשות ג'יפ במשאית סמוך לחמדיה. שוטר חובה סמיר היה בן 19 בנופלו, הותיר הורים ושני אחים.
סמיר נולד בין מרחביה העתיקים של עירק, בנם הקטן והאהוב של נזימה ויעקב, ואח לשני אחים גדולים. בשנת 1951, כשהוא פעוט רך בשנים בן ארבע בלבד, עלה יחד עם בני משפחתו ארצה. עם הגעתם לישראל, קבעה המשפחה את ביתה במושבה הירוקה פרדס חנה, שם החל סמיר את צעדיו הראשונים בארץ וספג את ערכי אהבת המולדת. כעבור מספר שנים, העתיקה המשפחה את מגוריה אל העיר נתניה.
סמיר, שהיה ילד סקרן וחרוץ, שקד על לימודיו והשלים את חוק השכלתו בהצלחה – תחילה בבתי הספר בפרדס חנה ובהמשך במוסדות החינוך בנתניה. עם תום לימודיו, ומתוך שאיפה לרכוש מקצוע יוקרתי ומדויק, החל להשתלם ולהתמחות בענף תעשיית היהלומים המשגשגת, תחום שבו הפגין כישרון רב וחריצות עד ליום גיוסו לכוחות הביטחון.
שירותו המפואר בחיל משמר הגבול
מתוך רצון עז לתרום באופן המוחשי והמשמעותי ביותר להגנת המדינה וגבולותיה, בחר סמיר להתגייס לשורות חיל משמר הגבול (מג"ב). בחודש נובמבר 1964 הגשים את שאיפתו ועטה את מדי החיל. לאחר שעבר סדרת אימונים מפרכת והכשרה ממושכת ומאתגרת כלוחם חיל, שובץ בפלוגה ז' – הפלוגה הקרבית של החיל שפעלה בחזיתות המתוחות ביותר.
סמיר התגלה במהירות כלוחם יוצא דופן, בעל תושייה ואומץ לב ניכר. הוא נחשב ללוחם מצטיין ומוערך ביותר בפלוגה, בעיקר בזכות הניסיון הקרבי העשיר והמיומנות המבצעית הגבוהה שרכש ללא חת בלחימה עיקשת ויומיומית כנגד חוליות מסתננים חמושות שביקשו לחדור לשטח המדינה ולפגוע באזרחים.
אופיו ותחביביו
לצד היותו לוחם קשוח ומיומן, היה סמיר בחור עדין נפש, לבבי ורחב אופקים. עוד מימיו כחניך פעיל ותוסס בתנועת הנוער "הנוער העובד והלומד", נמשך בכל ליבו לעולם המחול והיה לרקדן עם מושבע, שאהב להפליא בצעדיו בריקודי העם השונים שסימלו עבורו את חיבורו לאדמה ולתרבות הישראלית.
נוסף על כך, היה סמיר בעל נפש של אספן ואנין טעם; הוא נחשב לאספן בולים מושבע והקדיש שעות רבות לטיפוח תחביב זה. במרוצת השנים עלה בידו להרכיב אוסף עשיר, נדיר ומרהיב ביופיו, שכלל בולים ייחודיים שהגיעו מכל קצות תבל, אוסף שהיה מקור גאווה גדול עבורו ועבור משפחתו.
נפילתו המצערת בפעילות מבצעית
ביום רביעי, ז' באייר תשכ"ו (27.4.1966), יצא סמיר יחד עם חבריו לפלוגה בכוח משימה של משמר הגבול לפעילות מבצעית שוטפת בגזרת עמק בית שאן המתוחה.
במהלך התנועה המבצעית סמוך לקיבוץ חמדיה, פגע ג'יפ הסיור שבו נסע הכוח במשאית שנסעה בציר. מעוצמת ההתנגשות הקשה נהרגו במקום סמיר ושוטר נוסף ששהה עמו ברכב, ושלושה לוחמים נוספים נפצעו.
סמיר היה בן תשע-עשרה בלבד בנופלו, פרח צעיר שנקטף בדמי ימיו ובעיצומה של עשייה ביטחונית ענפה. הוא הובא למנוחת עולמים בכבוד צבאי רם ובאבל כבד בחלקה הצבאית בבית העלמין בעיר נתניה. הוא הותיר אחריו הורים שבורי לב ושני אחים גדולים הכואבים את לכתו בטרם עת. לאחר נפילתו הונצחה דרגתו כשוטר חובה.
מורשתו והנצחתו
הצטיינותו של סמיר כלוחם חוד בקו הראשון מול מסתננים, לצד נפשו המיוחדת ששילבה ריקוד, איסוף בולים ואהבת אדם, נותרו כגלעד חי בליבותיהם של בני משפחתו, חבריו לנשק ולוחמי חיל משמר הגבול.
הנצחה ממלכתית וחילית: שמו של שוטר גדאע סמיר ז"ל חקוק ביראת קודש באנדרטת חללי משמר הגבול המרכזית בצומת עירון, מונצח על כותל הזיכרון באנדרטת חללי משטרת ישראל במכללת השוטרים בבית שמש, וכן מונצח בדף יזכור רשמי וממלכתי באתר "גלעד לזכרם" של משטרת ישראל ומערכת הביטחון.