שוטר דאהוד דוד ז"ל

אודות

דוד, בנם של נזימה ויצחק, נולד בקהיר שבמצרים ביום ד' באדר א' תש"ו (5.2.1946). בשנת תשי"א (1951), במהלך גל העלייה ההמונית של יהדות מצרים, עלתה משפחתו לישראל כשהיה כבן ארבע והשתקעה בטירת כרמל. את לימודיו היסודיים השלים בבית הספר הממלכתי בטירה הדרומית.

כבר בילדותו גילה זריזות כפיים וכישרון למלאכת יד. בכיתה ח' החל ללמוד נגרות, תחום שבו ראה את יעודו המקצועי. הוא עסק בבניית סירות ואף זכה בגביע במקום הראשון בתחרות ענפית. בתום לימודיו היסודיים השלים קורסים מקצועיים בנגרות רהיטים מטעם משרד העבודה והטכניון, בהם בלט בציונים גבוהים.

דוד בלט במזגו הנינוח והשלו, ברצונו לשמח את סובביו ובמערכות יחסים חמות עם כל מכריו. ילדי השכונה אהבו והעריצו אותו בשל אישיותו וכשוריו כספורטאי מחונן.

בסוף שנת 1963 התגייס לצה"ל והתנדב למשמר הגבול. בתום טירונות והכשרה שובץ כלוחם בפלוגה ח' והשתתף במרדפים ובפעילויות מבצעיות בגבולות המדינה. עם סיום שירות החובה התגייס למשטרת ישראל, וכעבור פחות משנה חזר לשרת בשירות קבע במג"ב – יחידה שאליה היה קשור בעבותות אהבה וראה בה כבית. מפקדיו העידו עליו שהיה לוחם מצטיין, אמיץ לב, מסור ובעל תושייה.

במהלך שירותו נישא לרעייתו רינה, וב-18 ביוני 1968 נולד בנם הבכור יצחק. לפני יציאה לפעילויות מסוכנות נהג להזכיר לרעייתו את אחריותה על בנם.

ביום י"ד בכסלו תש"ל (24.11.1969), בעת סיור בג'נין, נתקל הכוח בחוליית מחבלים. בקרב שהתפתח חוסלו שני מחבלים, אך מרימון יד שנזרק לעבר הלוחמים נהרג דוד במקום, וחברו לסיור נפצע קשה.

שוטר דוד דהוד היה בן עשרים וחמש וחצי בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחיפה. בהלווייתו השתתפו המונים, ובהם מפקדי מג"ב, נציגי המשטרה, ראש המועצה המקומית טירת כרמל, בני העדה הקראית שאליה השתייך ותושבי האזור. טקס הלוויה נערך על ידי בן דודו, הרב חיים לוי, לפי מנהגי העדה הקראית, ומפקדיו העלו על נס את דמותו כאחד מטובי הלוחמים בחיל.

כחמישה חודשים לאחר נפילתו, ביום 14 באפריל 1970, נולדה בתו דודית, נקראה על שמו.

מילים לזכרו
אלמנתו, רינה, כתבה לזכרו את השיר "לבעל ולאב שאיננו":

*"תכול הוא הרקיע וירוק הוא היער /

העולם כה נפלא העולם כה נהדר /

אך דוד אהובי, דוד היקר /

בכל צעד ושעל לנצח לי יחסר. //

מלבב ומרגש הוא חיוך התינוק /

כל צער ועצב מלב בל יצחוק /

אבא אותי לא רבות ראה מחייך /

כי כבר בהיותי עולל, לעולם אחר השתייך //

תינוק כי יצא לאוויר העולם /

עם כל שמחה ואושר בעוז יפעם /

אבא שלי אז כבר לא היה בין החיים /

לא הכרתיו ולא אכירהו לעולמים //

היקר לנו מכול על מזבח הגנת העם נפל חלל /

ובלב כולנו ללא סוף גדול החלל /

הזמן חולף הזמן עובר /

אך הצער גדל והכאב גובר //

את זכרו ומעשיו נישא בקרבנו לעד /

ובבואנו לכתוב עליו ביראת קודש נחרד. /

התקווה לשלום ולעולם טוב יותר /

נותנת לנו הכוח על אסוננו הנורא להתגבר."*

הנצחתו וזכרו
אתרי הנצחה: דוד מונצח באתר "גלעד לזכרם" של משטרת ישראל, בו מוצגים קורות חייו ותמונות מתקופת שירותו במג"ב.

המשכיות המשפחה: כעשרים ואחת שנים לאחר נפילתו של דוד, נפטר בנו יצחק והוא בן 23 בלבד – כגילו של אביו בנפלו. בתו דודית, שלא הכירה את אביה, נישאה והקימה משפחה, והביאה לעולם שלושה ילדים.

יהי זכרו ברוך.