השוטר דוד דהאן ז"ל, בן איזה ומאיר. עלה ממרוקו למלאה שבחבל תענ"ך. בלט באומץ לבו, בשמחת החיים ובכנסת האורחים שלו. שמר בהתנדבות במושבו והתגייס למג"ב. נפטר בעת שירותו בי"א באייר תשכ"ה (13.5.1965). בן 39 בנופלו. הותיר רעיה ו-3 בנים.
דוד, בנם של איזה ורבי מאיר, נולד בעיירה אסמר שבמרוקו ביום י"ז בניסן תרפ"ו (1.4.1926), למשפחת רבנים ידועה ומוערכת.
בשנת 1956 עלה לישראל עם כל בני משפחתו, במסגרת מבצע עליה שבו עלו כל תושבי העיירה מתוך מניע ציוני עמוק. התושבים הותירו מאחוריהם את בתיהם ורכושם למען הגשמת החזון והכמיהה לשוב לארץ ישראל, לתורתה ולמולדת.
עם הגיעו לארץ התיישב דוד במושב מלאה שבחבל תענ"ך. מתוך רצון עז לתרום לקהילה ולזולת, התנדב למשימות שמירה במושב. במהלך פעילותו זו התרשם ממנו לטובה מפקד במשמר הגבול, שהחליט לגייסו לשורות החיל.
דוד בלט באומץ לבו, בעוז רוחו ובחריצותו. הוא שירת בהצטיינות וקשר קשרי ידידות אמיצים ומלאי הערכה עם סגל הפיקוד הבכיר במג"ב.
באופיו היה אדם נדיב, טוב לב ושמח, שנרתם תמיד לסייע לכל נזקק, גם מאיכות ידו וכלכלית. מנהג הכנסת אורחים בער בעצמותיו ברוח אברהם אבינו, יחד עם רעייתו רחל. שמחת החיים הבלתי נדלית שלו הקרינה על כל סביבתו, וביישובו נהגו לומר כי "עם מותו נלקחה עמו השמחה לשמיים".
דוד נפטר בעת שירותו ביום י"א באייר תשכ"ה (13.05.1965), והוא בן 39 בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין חבר שבחבל תענ"ך. הלווייתו הייתה רבת משתתפים.
דוד הותיר אחריו את רעייתו רחל, בת 29 בפטירתו, ושלושה בנים צעירים: אליהו, נפתלי ובנימין.
הנצחתו
להנצחת זכרו ופועלו, הכניסה משפחתו ספר תורה על שמו לבית הכנסת במושב מלאה, שבו נוהגים לקרוא בשבתות ובמועדים.