שוטר עלואן סלאמה ז"ל

אודות

ילדות, עלייה וראשית דרכו
סלאמה עלואן נולד בשנת 1914 באזור ג'בל א-דרוז שבסוריה, בנם של עפיפה וחסן. בשנת 1928, בעודו נער צעיר, עלה לארץ ישראל והצטרף לקיבוץ בית אלפא. בקיבוץ רכש את השכלתו, למד את השפה העברית, היסטוריה ואת ערכי שילובו בחברה הישראלית.

בשנת 1940 עבד בתפקידים שונים, ובשנת 1941, במהלך ימי מלחמת העולם השנייה, התגייס לשירות הצבאי הבריטי. הוא הוכשר כנהג ושימש כנהגו האישי של קצין בריטי בכיר.

סמוך למועד גיוסו לצבא הבריטי נישא לבחירת ליבו, נאיפה, ולזוג נולדו שלושה בנים. עם קום המדינה שוחרר מהצבא הבריטי והשתייך באופן זמני לארגון האצ"ל. סלאמה לקח חלק במבצעים רבים, ובהם פעילות מבצעית נועזת באזור הגבול הסורי שבה נפצע קשה וגופו נקוב כדורים. לאחר סדרת טיפולים ממושכת הצליח להתאושש כנגד כל הסיכויים.

אישיותו ומנהיגותו
במרוצת השנים הפך סלאמה לאחד מנכבדי בכפרו. מכריו ובני משפחתו העידו עליו כי היה אדם נוח לבריות, סבלני, אוהב אדם ובעל רוח נתינה יוצאת דופן – אדם שהיה נכון תמיד לחלוק את פת לחמו עם שכניו ואת כל שביכולתו העניק מכל הלב ובאהבה.

השירות במשמר הגבול והתמודדות עם קשיים
בחודש יוני 1953, בהיותו כבן ארבעים, התגייס לחיל משמר הגבול מתוך תחושת שליחות עמוקה. הוא נשלח לקורס נוטרים בבית הספר הארצי של המשטרה, ובסיומו הוצב לשרת בנפות מג"ב השונות. בהמשך שירותו עבר קורס נהיגת משאיות משוריינות, הועבר לשרת באזור סאסא שבצפון ושימש כנהג-לוחם.

בשנת 1954, בעת שירותו במג"ב, פקד את משפחתו אסון כבד כאשר אשתו נאיפה נפצעה קשות מהתמוטטות קיר בטון והפכה לנכה המרותקת למיטתה. מלוא עול המשפחה – גידול הילדים, חינוכם ופרנסת הבית – נפל על כתפיו. על אף העומס הכבד והתקופה המורכבת, סלאמה לא נשבר; הוא המשיך לדאוג למשפחתו במסירות אין קץ ובמקביל הוסיף לתרום לביטחון המדינה בשירותו הצבאי תחת עומס רב.

נפילתו
סלאמה נפל בעת מילוי תפקידו ביום ט' בטבת תשכ"ג (3 באפריל 1963). בעת שנסע בכביש חוסן–עונה בדרכו חזרה ליחידתו, התנגש הרכב שבו נסע במשאית, התהפך לתעלה בצד הדרך, וסלאמה נהרג במקום יחד עם שוטר נוסף.

בן ארבעים ותשע היה בנופלו (48 לפי מניין השנים המלא). הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בכפר סמיע. סלאמה הותיר אחריו שלושה בנים.

יהי זכרו ברוך.