שוטר אלי קדוש ז"ל, חובש ולוחם במג"ב, בן מכלוף ועזיזה. יליד מרוקו. שירת כחובש בחי"ר ובהמשך כנוטר במשטרה. במלחמת ששת הימים עבר למג"ב. נהרג בתאונת דרכים ב-21.7.1967 (י"ג בתמוז תשכ"ז) בגיל 29. נטמן בנהריה, הותיר אישה (יקוט) ו-2 ילדים.
ילדות, עלייה וראשית הדרך
אלי קדוש נולד בשנת 1938, בנם של עזיזה ומכלוף.
בשנת 1951, כשהיה כבן שלוש-עשרה, עלה ארצה במסגרת "עליית הנוער". בגיל שש-עשרה עבר להתחנך בכפר חסידים. בהמשך החל ללמוד בקורס אחים בבית חולים, אך נאלץ להפסיק את לימודיו כעבור תקופה קצרה עקב קשיים כלכליים ויצא לעבוד בעבודות שונות כדי לסייע בפרנסת המשפחה.
במחצית חודש אוגוסט 1954 התגייס לצה"ל ושירת בחיל הרגלים. במהלך שירותו הצבאי עבר קורס חובשים קרביים, ובתום שירותו הסדיר חזר לעבוד בעבודות מזדמנות.
השירות המשטרתי והביטחוני
בחודש יוני 1961 התגייס אלי למשטרת ישראל והוצב כנוטר במרחב הגליל, תפקיד בו שירת כחמש שנים במסירות ובנאמנות.
בחודש מאי 1967, בימי מלחמת ששת הימים, הועבר לשרת בחיל משמר הגבול. לבקשתו האישית הוצב כחובש ולוחם. אלי בלט בחריצותו, במסירותו לתפקיד ובהתנהלותו המסודרת והמופתית, אשר זיכו אותו באות שירות.
חיי המשפחה ודמותו
אלי נשא לאישה את בחירת ליבו, יקוט, והשניים הקימו בית חם בישראל ונולדו להם שני ילדים: סטלה ומיכאל. אלי נזכר כאב למופת, אשר חינך את ילדיו בערכים ובחום, והקדיש עבורם ועבור משפחתו כל רגע פנוי בחייו.
נפילתו
אלי נהרג בתאונה מבצעית בעת מילוי תפקידו, ביום י"ג בתמוז תשכ"ז (21 ביולי 1967).
בשעות הלילה, בעת שנהג ברכב משטרתי בסמוך לקיבוץ סאסא שבגליל העליון, התהפך הרכב ואלי מצא את מותו במקום.
בן עשרים ותשע היה בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין בעיר נהריה. אלי הותיר אחריו רעייה – יקוט, ושני ילדים – סטלה ומיכאל.