האדמו"ר מבעזלא - אהרון רוקח זצוק"ל

“שלושת הרועים” וספר “במחיצתם” חלק ב

כ”ק האדמו”ר מבעלזא רבי אהרן רוקח נודע כאיש קדוש. כל כולו היה שקוע בעבודת ה’, כסולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. כשעלה הרבי זצ”ל ארצה והשתקע בתל אביב, ביקש שישתלו גינה בחצר ביתו שברחוב אחד העם וירכשו את כל הכלים הנחוצים למלאכת העידור, הניכוש וההשקיה.

אדמור”י בעלזא מעולם לא שתלו גינות במקום מושבם בחוץ לארץ, ובין החסידים רבו הניחושים על מטרתו של הרבי הקדוש בהכנת גנה זו. אף אחד לא הבין מדוע הרבי הקדוש מתעניין בטיפוח גינת ביתו. אולם אחר בקשתו של הרב אין להרהר ובו ביום הוזמן גנן שהתחיל מיד בעבודתו.

כשהודיעו לרבי שהגנן גמר את עבודתו וגינה ססגונית ומלבלבת מעטרת את חצר בית הרבי. ביקש הוא שהגנן ימשיך לטפל ולטפח את הגנה, כמקובל בגינות העיר.

עברה שנה, הגיעו ימי אלול, חרדת התשובה וחשבון הנפש ריחפה מעל כל הבאים לבית הרבי. בערב ראש השנה, בשעה שהמונים צבאו על פתח החדר וציפו לברכה לקראת השנה החדשה, קרא הרבי למשמשו וביקשו להודיע לגנן שזה יום עבודתו האחרון ואינו רוצה שימשיך בעבודתו במהלך השנה הקרובה.

כעת הבינו כולם מדוע דאג הרבי הקדוש לגינה בחצר ביתו.

“באחד בתשרי ראש השנה לשמיטין”, ומאחר שהשנה הבאה היא שנת השמיטה, שכר הרבי במשך כל השנה גנן שיעבוד בגינה, כדי שבבוא שנת השמיטה יקיים הרבי את מצוות “ושבתה הארץ שבת לה'”. על ידי הפסקת עבודת הגנן.

הרב מרדכי-שמואל אשכנזי, רב אב"ד כפר חב"ד

כאשר הגיע רבי אהרן מבעלז זצ"ל לארץ הקודש, התארח זמן מה בירושלים אצל סבי זקני הרב שניאור זלמן אשכנזי ע"ה. הוא התעניין אצל סבי זקני על ילדיו ואמר שכאשר בנו, סבי, הרב מאיר אשכנזי ע"ה יגיע לארץ, יכנס אליו. אכן, כאשר ביקר סבי בארץ בשנת תש"ו, בדרכו משנחאי שבסין לניו יורק, ביקר אצל הרבי מבעלז.

"סבי, הרב מאיר אשכנזי, היה אז לאחר אירוע מוחי ר"ל, ורישומו ניכר היה על פניו. רבי אהרן הבחין בכך ואמר לו: 'אתה אמנם אינך חסיד שלי, אך מפני כבוד האכסניה (אביך, הרב שניאור זלמן) אציע לך להקפיד על שלושה דברים, והקפדה זו תסייע לך לשמור על בריאותך: א. אל תשמע מוזיקה. ב. אל תטעם מאכלים מתוצרת חלב. ג. אל תלך לקברי צדיקים'.

"סבי ע"ה שמר את הדברים ויצא לדרכו לארה"ב. והנה, כידוע, עד י' שבט תשי"א סרב הרבי מליובאוויטש בכל תוקף, לקבל על עצמו את הנשיאות. כאשר פנו חסידים לרבי שיורה להם כיצד לנהוג בענייניהם השונים, נהג הרבי לענות להם שילכו לאוהל. כאשר סבי, הרב מאיר אשכנזי ע"ה, פנה לרבי, זכה לאותה תשובה. בתשובה, סבי סיפר לרבי על הדברים של רבי אהרן מבעלז, ביניהם, כאמור, לא ללכת לקברי צדיקים. הרבי ענה 'מכיוון שאינך חסיד שלו, היית יכול לשאול אותו מה המקור להנהגה זו. בכל זאת', הוסיף הרבי, 'כיוון דנפיק מפומיה דרב, הרי שכדאי להיזהר בזה'. 'אם כן, מי יענה לי על שאלותי?', הקשה סבי. או אז קם הרבי, לבש את הכובע וחגר את הגארטל, וכך החלה ה'יחידות' הראשונה...

"את הסיפור שמעתי לפני שנים רבות, אך בתחילה לא עמדתי על עומקם של דברים. אמנם, לאחר שסיפרתי סיפור זה באחת מן ההזדמנויות לפני כמה שנים, ניגש אלי יהודי חסיד פולין ואמר שאת ההצעה לא ללכת לקברי צדיקים הוא דווקא מבין היטב, משום שברוח קדשו ראה הרה"ק רבי אהרן מבעלז את השתלשלות העניינים, וראה מה עלה בסופו של דבר, שבזה הצליח לבצע עכ"פ חלק מההסכמה של הרבי לקבל על עצמו את הנשיאות...".

הרה"ח ר' ישראל פריעדמאן ז"ל מאנטוורפן הביא פעם לרבי מבעלז זצ"ל כובע חדש, והודיע בשמחה שהזמינו בצ'כיה במיוחד עבור מרן. הכובע היה מונח זמן רב בבית מרן, עד שפעם ביקש אחד המשמשים ממרן שיחדש את הכובע החדש שהביא רבי ישראל ז"ל. אמר לו מרן: "איך אוכל להשתמש בו, והרי הוא אמר שהזמינו במיוחד עבורי, ואולי עובדים שם במפעל יהודים וואס מיינען שבת אז ס'איז פרייטיג – יהודים שחושבים על שבת שהוא יום שישי…". הגדרה זו היתה קבועה בטוהר לשונו של צדיק זה, סניגורן של ישראל, בה כינה יהודים מחללי שבתות.

סיפר הגה"ח רבי חיים ברים זצ"ל ("מרבה חיים" ירושלים תשס"ו): "שמעתי מהרה"ח רבי אברהם חיים גרינפעלד זצ"ל שהיה משמש בקודש אצל האדמו"ר רבי אהרן מבעלז זצוק"ל: פעם בא בעל מלאכה לתקן דבר מה בבית הרבי מבעלז בתל אביב, וכשבא, נזכר אחד מבאי הבית שראה את בעל המלאכה הלזה כשהוא מעשן בשבת ברחובה של עיר. מיד פנה לאדמו"ר וגילה לו שבעל המלאכה הזה מחלל שבת בפרהסיא. ענה האדמו"ר שלא יתכן, וודאי היה זה ביום חול. המשיך הנ"ל ואמר שברור לו שהיה זה בליל שבת. שאלו האדמו"ר: 'מתי ראית אותו?'. ענה, שהיה זה כשחזר מבית הכנסת בליל שבת. ענהו האדמו"ר: 'זה היה בוודאי כשהלכת לבית הכנסת בערב שבת', אולם הנ"ל טען בעוז שזה היה בשבת.

"ענה האדמו"ר ואמר: 'בוא ונשאל את פיו מתי זה היה'. הוא קרא לבעל המלאכה ואמר לו: 'יש לי ויכוח עם יהודי זה. אני אומר שעישנת בערב שבת, והוא טוען שזה היה בשבת. מה דעתך?'. ענה הנ"ל שזה היה בערב שבת.

"המשיך האדמו"ר ואמר: 'היות שאתה גרמת שיהודי יאמר עליך שעישנת בשבת', ופנה אל החסיד ואמר, 'והיות שאתה אמרת על יהודי שעישן בשבת – לכן עליכם להביא כל אחד חפיסת נרות לבית המדרש; וכן אני, מאחר ששמעתי איך שהאחד אומר על זולתו שחילל את השבת, לכן גם אני עלי להביא חפיסת נרות לביהמ"ד'. ומיד פנה האדמו"ר למשמשו ואמר לו: 'הבא נא על חשבוני שלש חפיסות נרות לביהמ"ד, עבורי ועבורם'…".

אחד מנכדי הרה"ח ר' בעריש אורטנר ז"ל

בעת הבחירות הראשונות לכנסת חתם הרבי מבעלז זצ"ל להצביע עבור רשימת החזית הדתית המאוחדת שכללה את כל ארבעת המפלגות הדתיות. לפני כן נשלח הרה"ח ר' בעריש אורטנר ז"ל אל הקודש פנימה, כדי לבקש מהרבי שיחתום על הכרוז הנ"ל. כאשר החל ר' בעריש להסביר לאדמו"ר את המצב, התבטא ואמר שכל היהודים החרדים התאחדו כדי להלחם יחד נגד ה"יידישע גויים" (יהודים-גויים)… בהגיעו למלים אלו הפסיקו הרבי זצ"ל ואמר לו: "אסור לומר כך על יהודים", וציווהו ליטול את ידו ג"פ ולנגבן במגבת שלו. אח"כ נצטווה על ידו לומר עשר פעמים "יהודים", "יהודים", ורק אחרי כן אמר לו: "המשך בדבריך, אך אל תאמר כמו שאמרת מקודם"