בן, אח, דוד, לוחם ומפקד בימ"מ.
ייטב לב הקסום, כך היה עבורנו תמיד, ילד מיוחד, אהוב ואוהב עם חיוך ענק.
טוב לב, מצחיק, חבר, איש של אמת ויושרה, גבורה וענווה, לוחם אמיץ ומקצועי,
מנהיג ברוחו.
כל חייו למד והשקיע, כדי להיות אדם טוב יותר.
ייטב לב נולד בירושלים, משנות ילדותו ועד לסיום התיכון גר בשכונת גילה, בירושלים, לאחר מכן עברה המשפחה ליישוב הקהילתי הר גילה. .
ייטב לב, ילד רזה עם תלתלים, חיוך מרוח על כל הפנים, עיניים טובות, ילד קסום ואהוב על כל הסובבים אותו.
למד בבית הספר היסודי תל"י גילה. תלמיד חברותי, נבון וחרוץ, כזה שתמיד קוצר שבחים והערכה.
במראהו החיצוני היה מעט "חנון", הרכיב משקפי ראיה מגיל צעיר, מתולתל וצנום, אך היה מלא בקסם אישי, מנהיג חברתי שכולם רצו להיות בסביבתו. הוא נבחר למועצת התלמידים והיה אהוד ומוקף חברים.
כילד אהב לשחק כדורגל, היה בנבחרת השחייה, למד התעמלות קרקע, טאקוונדו וניגן באורגן.
כשגדל למד בחטיבה ובתיכון בבית הספר "המסורתי" בירושלים.
גם שם תמיד היה מוקף בחברים, אהוב על כולם, אף פעם לא רב, לא מכעיס, ילד מצחיק ורגיש.
בבית הספר היה קפטן נבחרת הכדור-עף. שם גם גילה את אהבתו לבמה ולמשחק והשתתף בהצגות שהועלו במסגרת בית הספר. סיים במגמת מחשבים.
בתיכון ספג ערכים של אהבת הארץ, יהדות וציונות, נושאים שהכיר גם מבית. ייטב לב גדל בבית עם אבא שהיה לוחם ואיש ביטחון כל חייו- אביו שירת כחייל בצנחנים, לוחם וקצין בימ"מ ומפקד ביחידות מיוחדות נוספות של המשטרה. לימים היה מפקד הימ"מ וניצב במשטרת ישראל.
יחד עם זאת, בשנים שכל חבריו החלו לעסוק ביחידות אליהן ירצו להתגייס, הוא לא דיבר על כוונתו ורצונו לגבי שירותו הצבאי.
............
לקראת סיום בית הספר התיכון, הודיע על החלטתו ללכת למכינה צבאית ובחר להצטרף למכינת לכיש מיתרים שבבית ג'וברין. גם במכינה היה ייטב לב מוקף בחברים. חבריו וצוות המכינה סיפרו שהיה אדם טוב לב, שיעשה עבור כולם לפני שיחשוב על עצמו. בחור שיש בו רגש ורגישות, ישר ואמיתי, שהתנהל בפשטות וברוח שטות אך גם ברצינות מלאה ועם הרבה אכפתיות, נתינה ואהבה.
התקופה במכינה הייתה עבורו מאוד משמעותית, זמן ללמידה והתפתחות אישית, חיזקה את האדם שהיה. בתום השנה, שכל אחד הלך לדרכו ולצבא, הוא החליט לתת לעצמו ולמכינה חצי שנה נוספת.
.............
בגיל 19.5 התגייס ייטב לב לצבא והגיע ליחידת מגלן.
עבר מסלול מפרך של כשנה וחצי במסגרתו עבר גם קורס מ"כים, עד לקבלת סיכת לוחם מגלן. בטקס הסיום נבחר למצטיין מסלול.
לאחר כחודשיים שהיה בצוות לוחמים, נקרא לקורס קצינים בבה"ד 1. גם את הקורס הזה סיים כמצטיין הקורס.
תפקידו הראשון לאחר שמונה לקצין היה מפק"צ טירונים בבא"ח למשך חצי שנה. הוא סיים אות התפקיד כמפק"צ מצטיין בבא"ח. המשיך עם הטירונים לעוד חודשיים של טירונות ביחידה ובמסלול.
מונה למפק"צ לוחמים למשך כשנה. בסיום תפקיד זה הוצע לו להיות מ"פ אך הוא דחה את ההצעה. לדבריו, הסיבה העיקרית לכך היא רצונו להיות במגע ישיר עם החיילים והלוחמים על מנת שיוכל לתת מעצמו, ללמד ולחנך לערכים, למוטיבציה, לעשייה ונתינה לטובת הכלל והמדינה.
בארבעת החודשים האחרונים עד לסיום שירותו הצבאי במגלן שימש כסמ"פ.
לוחמים ומפקדים במגלן אמרו עליו שהיה הלוחם הכי טוב, המפקד האידיאלי, חזק, מדויק, צנוע, איש של אמת, שכולם הלכו אחריך בעיניים עצומות.
הוא סיים את שירותו ביולי 2019 בדרגת סגן.
לאורך שירותו הצבאי שנמשך כ- 4 וחצי שנים, באו לידי ביטוי ואף ביתר שאת תכונותיו. אלו דברים שנאמרו עליו ע"י מפקדיו ביחידה:
אדם עם שלוות נפש, דרך ארץ, אישיות מיוחדת ויכולת אישית גבוהה. ייטב לב ניחן בכושר מנהיגות, מפקד אהוב ונערץ שפעל מתוך תחושת שליחות, עורר מוטיבציה ומחויבות בקרב פקודיו, הפגין מקצועיות ואנושיות מעוררת השראה ודוגמה אישית לזולת, הצטיין בכל הנדרש ממנו.
חבריו ופקודיו הוסיפו, כי מצד אחד הייתה לו את היכולת להיות כאבא הדואג לפקודיו, לשמש כחבר, יועץ, לצחוק, להתבדח, להיות כאחד הלוחמים. אך ידע להשתנות ברגע למפקד ומנהיג רציני, נחוש, הדורש ומצפה מחייליו להיות הטובים, הערכיים והמקצוענים ביותר.
...............
בזכות אהבתו הגדולה לארץ ישראל, יצא ייטב לב עם שני חברים לטיול בשביל ישראל, כחודשיים מסיום השירות הצבאי, בספטמבר 2019. הם התחילו מדן בצפון דרומה, במשך חודש צעדו כ 20 ק"מ ביום. לאורך הדרך הצטרפו חברים נוספים ליום יומיים, שרו שירים בדרך, ישנו בשטח ואצל מכרים, נהנו מהדרך ומהאנשים שפגשו. כשהגיעו לסנסנה בדרום, נקרא להגיע לגיבוש בימ"מ.
זו הייתה תקופה טובה ומאוד מהנה עבורו.
.................
ייטב לב עבר את הגיבוש, התקבל לקורס בימ"מ שהחל בתחילת 2020 ובסיומו הצטרף ליחידה כלוחם ימ"מ.
אלו דברים שנאמרו עליו מפי מפקד היחידה וחבריו ליחידה:
ייטב לב היה לוחם ומפקד מצטיין, אהוב על מפקדיו וחבריו.
בלט ביכולתו וברגישותו לגעת באנשים ולרתום אותם למשימות. היה בעל לב גדול וחיוך רחב, איש מיוחד. אדם אשר תמיד ידע מה הדבר הנכון לעשות ומה המילים הנכונות להגיד.
היה נטול אגו ונהג כלפי אחיו הלוחמים ופקודיו תמיד בנועם ובכבוד אמיתי.
במהלך שירותו לקח חלק בפעולות מבצעיות רבות ונועזות של הימ"מ.
ב-7 לאוקטובר יחד עם לוחמי הימ"מ אשר לחמו בתעוזה ובגבורה והגנו בגופם על אזרחי ישראל, ייטב לב לחם בשער הנגב, בתחנת משטרת שדרות, באופקים ובארי. לחם בגבורה ותרומתו לבלימת מתקפת הפתע של לוחמי החמאס הייתה משמעותית.
היחידה שילמה מחיר קשה מנשוא בלחימה ב-7 באוקטובר, נהרגו 9 לוחמים ו-42 נפצעו. כולם לוחמים ומפקדים, חברים קרובים כאחים ומשפחה, הכאב והאובדן עבורו ועבור היחידה היה כבד מאוד.
אך הימ"מ כיחידה נדרשה להמשיך להילחם ולהגן על העם והמדינה. ייטב לב נקרא לדגל והתייצב ללא היסוס. הוא החליף את רפ"ק משהאל שלמה ז"ל אשר נהרג ב- 7 לאוקטובר וקיבל לידיו את הפיקוד על הצוות.
ייטב לב השקיע את כולו לטובת הצוות ובעזרת תושייה רבה ואינטליגנציה רגשית גבוהה שאפיינה אותו, הצוות התחזק והתגבש מחדש. עבור הצוות ייטב לב היה מקור להשראה, לחוסן ועוצמה. תמיד ראה את טובת אנשיו, חבריו ופקודיו לפני טובתו האישית.
ביום שבת, ה-4 למאי ייטב לב השתתף בפעילות של הימ"מ כנגד חוליית מחבלים של החמאס שהייתה שותפה לפיגועים משמעותיים ורצח ישראלים. גם בפעילות זו תרומתו של ייטב לב להגנתה ובטחונה של מדינת ישראל לא תסולא בפז.
הוא נפצע אנושות ולאחר 5 ימים שנאבק על חייו נקבע מותו, ב- 8 למאי 2024.
ייטב לב השאיר אחריו מורשת של מצוינות, רעות, צניעות, ענווה ונועם הליכות. באופיו המיוחד הנהיג והוביל אחריו את אנשיו.
........................
ייטב לב שירת בימ"מ 4.5 שנים כלוחם וכמפקד.
במהלך שירותו סיים תואר ראשון במדעי החברה באוניברסיטת בר אילן. בחר להירשם לתואר שני אשר ראה בו עניין, אתגר והתפתחות אישית, תואר במנהל עסקים, ניהול מיזמים בסביבה בינלאומית. תואר שנלמד באנגלית בבינתחומי באוניברסיטת רייכמן.
לצערנו הרב חייו נגדעו באיבם והוא נפרד מאיתנו לעולמים.
........................
ייטב לב יחסר לנו בכל רובד בחיינו והלב נשבר בכל יום מגעגועים. אנחנו מודים על הזכות הגדולה שהייתה לנו להיות חלק מהאדם המיוחד ומהטוב הזה, וזוכרים באהבה ובאושר את הדברים המשמחים והטובים שייטב לב הספיק ב-28 שנות חייו.
הוא היה ילד ואדם שמח. הוא הרגיש שהחיים היו טובים אליו והוא היה טוב אליהם בחזרה. הוא בחר בדרך שהלך בה מתוך תחושת שליחות ואמונה בצדקת הדרך.
הוא אהב את המשפחה, אהב את החברים, אהב לטייל בארץ ובחו"ל ולא פספס הזדמנות לצאת לטייל. היו לו חברים טובים מכל מסגרת שהיה בה ותמיד דאג לשמור על קשר.
הוא נהנה במסיבות, אהב לרקוד ולהשתטות, תמיד שימח, ידע להצחיק ולצחוק. אהב לשחק ב- PlayStation, בכל הזדמנות שהייתה לו חזר ושיחק כדור עף בעיקר כדור עף חופים עם כל מי שאפשר.
הוא אהב מאוד מוזיקה, היה מוכשר וניגן על פסנתר, גיטרה והכי אהב לשיר. הייתה לו קואורדינציה מופלאה והוא הפגין יכולות פיזיות יוצאות מגדר הרגיל בכל התחומים.
הוא ניצל כל רגע פנוי ביום. תמיד היה נוכח בחיי האהובים והקרובים אליו, תמיד שואל, מתעניין, עוזר והכל בחיוך ובצניעות. פעמים רבות חברים שאלו, איך אתה מספיק לחלק את עצמך עבור כולם?
.............................
זה היה הקסם שלו.
"מה אברך לו, במה יבורך?
זה הילד? שאל המלאך.
וברך לו חיוך שכמוהו כאור
וברך לו עיניים גדולות ורואות
לתפוס בן כל פרח וחי וציפור
ולב להרגיש בו את כל המראות.
וברך לו רגליים לרקוד עד אין סוף
ונפש לזכור בה את כל הלחנים
ויד האוספת צדפים עלי חוף
ואוזן קשובה לגדולים וקטנים.
וברך כי ידיו הלמודות בפרחים
יצלחו גם ללמוד את עוצמת הפלדה
ורגליו הרוקדות את מסע הדרכים
ושפתיו השרות את מקצב הפקודה.
הנער הזה - עכשיו הוא מלאך.
לא עוד יברכוהו, לא עוד יבורך.
אלוהים, אלוהים, אלוהים
לו אך ברכת לו – חיים".
(רחל שפירא)
ייטב לב אחי הקטן הקסום והמושלם.
ילד מתוק שלנו, ילד אהוב שלנו.
קשה לכתוב לך או עליך. לא משנה באילו מילים אשתמש וכמה אכתוב, אני לא מרגישה שאוכל לתאר את האדם המיוחד שהיית, את איך שאני מרגישה כלפיך ויעבור עוד זמן עד שאוכל להבין את הבור העצום שנפער לי בלב, בחיים ואיך אני מסתדרת פה בלעדייך.
הערצתי אותך ייטבי, הערצתי וקינאתי בך. בורכת בכל כך הרבה כישרונות ויכולות, כל דבר שעשית, כל דבר שנגעת בו, היה הופך לקסם ותמיד הסתכלתי עליך בעיניים זורחות ומעריצות.
בכל מקום שהגעת אליו היית מוקף, אהוב ונערץ. הבאת אור, טוב לב, חמימות ורוגע לכל חדר, אי אפשר להסביר את זה במילים, אבל פשוט היית טהור, נגעת בלב והיית לב גדול בעצמך.
ייטבי, בשנים האחרונות הפכת לחלק ממני ושתיתי כל רגע איתך. בכל פעם שראיתי אותך הרגשתי שמחה ואושר, גאווה שאתה אח שלי, ולא רציתי להפרד בכל פעם שהיית צריך ללכת. רציתי להאחז בך חזק ולא יכולתי, כי היית של כולם.
היית דוד אוהב ואהוב מאוד לילדים שלי. היית חלק יציב ובלתי נפרד מהחיים שלהם, בכל יום הולדת, בכל אירוע, תמיד היית נוכח.
אני שמחה כל כך שהיה להם אותך ומודה לך על הזמן שבילית איתם, שרקדת איתם, שמרת עליהם, דאגת להם, שיחקת איתם השתוללת איתם. הם זכו בך, היית בשבילם גיבור מבלי שהם ידעו איזה גיבור אתה בחיים. הם אוהבים אותך כל כך, קשורים אליך ומעריצים אותך, והמחשבה שלא תהיה לידם והם לא יגדלו לצידך שוברת לי ולהם את הלב.
ייטבי אני מבקשת ממך סליחה.
סליחה שלא אמרתי לך במילים עד כמה אתה משמעותי בחיים שלי, עד כמה אני מעריכה אותך ועד כמה אני אוהבת אותך. אני כל כך כל כך אוהבת אותך שהלב מתפוצץ.
סליחה שלא התאמצתי שיהיה לנו יותר זמן יחד, לא חשבתי שזה זמני, חשבתי שזה לנצח.
אני רוצה גם להגיד לך תודה. תודה על הימים האחרונים אחרי שנפצעת, תודה שנשארת איתנו עוד קצת כדי שאוכל לחבק אותך, לנשק אותך, להיפרד.
תודה על כל מה שהיית, תודה שהיית אח שלי, תודה שבחרת בי להיות האחות הגדולה שלך.
תודה שכל הטוב הזה שהיה בך היה קצת איתי.
אתה חלק ממני, מהלב שלי, מהנשמה שלי ותמיד תהיה.
אני מקווה שאתה נמצא במקום טוב יותר.
אוהבת אותך לנצח.
View More > >
תגל אליה- האחות
ייטבי, אני לא יודעת לכתוב הספדים. אני לא אמורה ללמוד את זה. אי אחותך הקטנה ואתה צעיר מידי לקבל הספד.
נולדנו לאבא לוחם ששירת את המדינה לאורך חייו. גדלנו בידיעה שהנורא מכל יכול לקרות בכל רגע.
הנה, אבא כבר לא שם, אבל אתה המשכתה בדרכו ויחד איתך החשש גדל.
ידענו שאתה ייטב לב הילד של אבא שלך, כריזמטי, מחושב, רגיש, חכם וזהיר, לוחם בנשמה.
היית טוב, טוב מאוד במה שעשית, טוב מידי . מכל הלוחמים שיוצאים לשטח, לא האמנו שאתה תהיה זה שלא יחזור.
עכשיו מה נעשה? איך נרגיש? איך נוכל להמשיך הלאה.
ייטבי אחי הגדול והאהוב,
ייטבי הגיבור שלי, ייטב הלוחם, ייטבי הכל יכול. אני יודעת בליבי שאתה שומע אותי, שאתה פה לצידי.
אני שבורה ולא מוצאת את המילים.
לא יודעת איך להבין שאתה לא תהיה פה יותר.
אני רוצה שתדע כמה אני גאה להיות אחותך הקטנה. היית לי החבר הכי טוב מהיום שנולדתי ובעודי נערה מתבגרת שרק עשתה צרות לכולם ....
אתה היית שם בשביל אמא ואבא, יציב חזק, מעורר, היה לך מקום לכולם בלב העצום שלך.
ייטב לב
כמה לב
הלכת מוקדם מידי, מהר מידי.
אך בזמן כל כך קצר הצלחת לגעת בליבם של כל כך הרבה אנשים. בגבורתך הבלתי נתפסת הצלת את חייהם של רבים ושמרת עלינו על כולנו. בשקט, בצנעה, בדרך שלך.
אתה נוכחות שקטה וחודרת, נוכחות שמחברת, סמל של עוצמה במשפחה שלנו.
אנחנו שלא יודעים כלום על חייך ביחידה, לא מפסיקים לשמוע מהרגע שנפגעת, על כמה היית מיוחד, בלתי נשכח.
תמיד דאגת לנו אבל תמיד! מבלי שנדע, מבלי שנרגיש. גם עכשיו בנפילתך ידעת שנתרסק כשנדע שנפגעת, למרות הפגיעה הקטלנית שאת כל אחד אחר הייתה הורגת במקום, החזקת עוד כמה ימים איתנו כדי שנוכל להתכונן, להתרגל, כאילו להפנים שאתה הולך ולא חוזר. כך היית.
ייטבי שלי,
אני כל כך אוהבת אותך וכל כך מתגעגעת.
אני אחותך הקטנה, לא יודעת איך ממשיכים, אני כאן, אתה שם למעלה.
אני יודעת שאתה שומע, מרגיש כמו שאני מרגישה אותך עכשיו.
נפרדנו בדמעות ובכאב רב, חיבקתי אותך חיבוק אחרון.
אני רוצה שתדע שאני חזקה כפי שרצית ואני אתחזק כפי שציפית. כך הבטחתי לך אח אהוב שלי.
אני מבטיחה שאני וכליל נדאג לשמור על אמא ואבא.
אנחנו נמשיך את דרכך ותמיד נשאר מלוכדים.
אתה בליבי לנצח
נסיך שלנו
הילד הכי קסום של אמא.
View More > >
ורד- האמא
ילד שלי אהוב
ביום שנולדת לחיינו, הבאת איתך את האור והשמחה.
שמך נבחר בקפידה ייתרה, ייטב לב.
ואכן אתה כולם טוב לב ונתינה.
ללב בשם שלך יש שני פרושים , לב שאכן כולם לב אחד גדול, ו-ל,ב , הנם 32 נתיבי חוכמה שאתה ניחנת בהם, חכמה , רגישות ודרך ארץ.
כבר בגיל הבגן הגננת זיהתה את הטוב והנועם שבך ותמיד אמרה כשמך כן אתה.
וכך זה חזר על עצמו לאורך השנים, בבית הספר, בתיכון, במכינה הצבאית וכן הלאה.
הכנסת לחיינו הרבה אושר תמיד עם חיוך רחב על הפנים, בנועם הליכות, בצניעות ובשקט.
ליווינו אותך בדרכך לאורך כל השנים ותמיד שמענו עליך רק מילים טובות , שבחים, הערה ואהבה.
כמה נחת גרמת לנו לאורך השנים, כמה אושר וגם גאווה גדולה..
תמיד שאפת גבוה לא ויתרת, הצטיינת בכל מה שעשית הכל בענווה בשקט בלי לנסות להתבלט ובכל זאת כבשת את כולם ואת מקומך הנכון.
תמיד היית נכון לעזור, לתמוך, להוות משענת, לייעץ ולהתוות דרך.
בדרכך בין האנשים שפגשת , פיזרת כוכבים של אור.
אני יודעת שכל אחד שהיה לצידך שומר בליבו כוכב אחד כזה, שמאיר לו את כל הטוב הזה ממך כל הזמן.
היית אדם מאוד מיוחד ואיכותי.
ידעת בדיוק מה אתה רוצה, ואתה זה שבחרת את הדרך שלך אחרי סיום התיכון.
באת והודעת לנו שאתה הולך למכינה, הבנת שזו הדרך שלך ללמוד ולפתח עוד ערכים, מנהיגות, נתינה לחברה ובעיקר אהבת המולדת.
בהמשך ידעת שאתה הולך לחייל קרבי ודגת להיות מוכן מכל הבחינות כי להגיע ליחידה כזו, מגלן.
סיימת מסלול בהצטיינות ואחר כך קורס קצינים גם הוא בהצטיינות.
עשית שירות משמעותי שעד היום איננו יודעים בדיוק מה.
ובשלב הבא מיד עם השחרור, בחרת להגיע לימ"מ.
זאת לאו דווקא בכדי להמשיך בדרכו של אביך, אולי גם, אך קודם כל כי רצית להמשיך ולשרת את המדינה , לתת מעצמך ולהיות בעשייה חשובה מאין כמוה לביטחון המדינה, אף כי ידעת מה הסיכונים שכרוכים בכך וגם אנחנו ידענו.
למרות ויחד עם זאת , תמכנו בדרכך ובהחלטות שלך.
לצערנו בפעילות האחרונה שלך , בשבת אחרי שעות של לחימה נפצעת אנושות.
ייטבי קסום ואהוב שלי, ילד יפה שלי, חיים של אמא שלך, בכל חיבוק ממך תמיד ביקשתי שתעביר לי את האנרגיות הטובות והחיוביות שלך, וגמעתי ממך בלי סוף.
אף פעם לא ביקשת ממני יותר מידי, תמיד ידעת יותר לתת לי.
אבל שביקשת משהו שמחתי כל כך שאפשרת לתת גם לך.
ייטבי זכיתי, זכיתי שתהיה הילד שלי.
רוצה להגיד לך תודה , שנתת לי את הזכות להיות האמא שלך, ואני מקווה ומתפללת שעמדתי במשימה, שהייתי האמא הכי טובה עבורך.
תודה על מי שאתה ומה שהיית בשבילי, תודה על שזכיתי בך ל28 שנים של נחת, גאווה ובעיקר אהבה.
תודה על כל חיבוק שלך, תודה על העיניים הטובות והמאירות שלך, תודה שנתת לי להרגיש כמה שאתה אוהב ומעריך אותי.
הספקת כל כך הרבה בזמן הקצר הזה של החיים.
נגעת בכל כך הרבה אנשים , שאחרים לא מספקים בחיים שלמים לגעת.
ייטב לב והיפה כך קראתי לך כל הזמן, תודה ענקית לך שבאותה הרגישות שהייתה לך בחיים, ידעת לתת לי חמישה ימים של פרידה, חמישה ימים של מגע אין סופי , להרגיש ולחוש את חום גופך המחמם אותי, חמישה ימים מלאים באהבה ענקית, הכלה, הפנמה, שלימדת אותי את דרך להגיע, אם בכלל זה אפשרי, להשלמה הזו שאתה עוזב אותי, אותנו, לעד וממשיך בדרכך.
דאגת שאנחנו לא נתפרק לחתיכות, דאגת לתת לי ולכולנו את הכוח להמשיך הלאה בראש מורם ובגאווה גדולה ולהבין שאתה את שלך פה עשית, ועשית הכי טוב שאפשר.
הצלצול שלך בטלפון שלי הוא מהשיר של שלמה ארצי מלך העולם, כך היית בשבילי כל החיים, מלך העולם , המלך שלי וכך תישאר לעולם.
ואני , אני לא אשמע יותר את הצלצולה הז בוקע מהטלפון שלי.
מבקשת ממך , בבקשה לא לשכוח לבוא לבקר אותי, אני יודעת שתמצא את הדרך.
ילד שלי, ייטבי הקסום, אני אוהבת אותך עד כלות הנשמה וכך אוהב אותך ואמשיך להתגעגע אליך עוד יומי האחרון.
View More > >
ברזני רון בן דודה
ייטב לב הלוי- הילד של כולנו
"יש רגע קצר בין אדר לניסן
הטבע צוהל בכל פה
הוא שופע חיים
שיכור ומבושם-
איך שיופי יכול לרפא!
נסע ומשולהב ומתיז
ניצוצות-
אך עוד רגע ייבול ויצהיב
כי הנה בשוליו כבר הקיץ ניצת-
קצר פה כל כך האביב
קצר וחטוף ושובר את הלב
לחשוב שהוא תכף ידעך
מבטו התחיל ללבלב
רק ניתן לי ותכף נלקח" (דוד גרוסמן)
לדבר עליך בלשון עבר זה משהו לא נתפס
לא נתפס בשום חוש, בשום אופן, בשום צורה
הילד הקסום של כולנו.
ה"חנון" הזה עם המשקפיים, פלטה בשיניים ועם חיוך שנמרח על כל הפנים , חיוך שננעץ לך בלב.
בנשמה.
מקסים אותך.
שובה אותך.
ממכר..
הילד עם היכולת הבלתי מובנת לדבר עם כולם בגובה העיניים, עם ההורים שלנו כאילו היה אחד מהם.
איתנו כאילו היה אחד משלנו למרות שהוא הבן דודה הכי קטן בחבורה.
ולימים עם הילדים שלנו, כאילו הוא גדל איתם ובילה איתם בכל רגע נתון. לא בכדי קוראים לך הבן דודה שלהם.
אינטלינציה ריגשית ברמה הכי גבוהה שפגשתי לצד יכולת קוגניטיבית נדירה , ויכולות שלא נגמרות לעשות ולהצליח ולגעת ולתת.
וכולם שווים בעיניך וכולם טובים בעיניך.
אז לדבר עליך בלשון עבר זה לא נתפס, כי אתה הווה בחיינו, הווה בחיי.
"שומר לך על הגב, אל תדאג" כתבת לי ערב אחד.
מיד חייכתי והסתובבתי, היית שם, בפאב "השכונתי" כמו שאני אוהב לקרוא למקום הזה, ומיד קלטתי את החיוך שלך.
ישבתי עם החברים שלך, "האחים" כפי שקראת להם, אבל מצאת את השנייה הזו לבוא אלי ולומר שלום.
לי ולחברים.
"תמשיכו להנות" אמרת, "אני לא רוצה להפריע". ולא, לא הפרעת.
מילאת לי את הלב בגאווה של בן דודה.
וכשחיפשתי אותך אחרי כן, רק ענית לי שחזרת לעבודה ו"טוב לראות אותך בן דודה" , אם היית יודע כמה טוב היה לי לראות אותך כל פעם מחדש.
וכשהתחילה המלחמה הארורה הזו, דיברנו.
הבטחת לי שאתה שומר על עצמך ודאגת לוודא שגם אני, למרות שלא עשיתי שום דבר מיוחד.
ובהפסקות הקצרות, בין לבין, היה חשוב לך לארגן ערב לפלגה.
"קצת לצאת מהשגרה" קראת לזה ואני חשבתי לעצמי, אין מין שגרה יש לך..
ובאחד הימים כשדיברנו ואמרתי לך שניב, בני הצעיר התגייס, ענית לי בצניעות הכל כך אופיינית לך:
"מרגש מאד! דיברנו לא מעט לאחרונה. איזה ילד מלך יש לך".
ואני קורא ולא מאמין , איך בתוך כל הבלאגן שמסביב, אתה מוצא את הזמן לדבר עם ניב ובדיעבד מסתבר לי שדיברתם לא מעט.
ואתה מרים אותו, מייעץ, תומך, משתף ושותף מלא בתוך תהליך הגיוס וההכשרה שלו וגם כשאתה פוגש אותי, אתה לא אומר מילה. כי כזה אתה.
והוא - מעריץ שלך
הווה בחיי, בחיינו.
ואיך אפשר לדבר עליך בלשון עבר כשאתה חלק בלתי נפרד מהעתיד של כולנו.
כי נגעת בכל אחד ואחת שפגשת בחיים.
כי השארת חותם אצל כל מי שפגש בך.
בחיוך
במעשה
במילה
בעצה
ובשיחות האחרונות שלנו אמרת לי שאולי מספיק ואולי הגיע הזמן לעזוב, ושאולי זה הזמן להוריד הילוך בחיים. "כי אי אפשר לנהל זוגיות נורמלית או חיים נורמליים" אמרת.
ואמרת לי שברגע שנגמרת המלחמה אתה תשקול ברצינות לעזוב למרות האהבה שלך למה שאתה עושה, לא בזמן מלחמה דאגת להדגיש.
ובכל השיחות האחרונות שלנו, דיברת איתי על איך מנציחים את החברים ליחידה שנהרגו במהלך אותה שבת ארורה.
איך מייצרים זיכרון שהוא רק שלכם, שלא ממש חושף אבל בטח לא שוכח. משהו צנוע אבל מלא משמעות והומור שהוא שלכם.
וזה היה חשוב לך יותר מכל דבר ואיכשהו זה תמיד עלה בשיחה.
כי זו הדרך בעתיד לזכור ולהנציח את כולם.
ואני, שהבטחתי לך שנעשה זאת בצורה שרצית, בפאב השכונתי, מעולם לא חשבתי שזה ייגע בי, שזה ייגע בך..
והיום אני עומד פה ומדבר עליך בלשון הווה ועתיד.
כי גם היום אני רואה אותך שלוב בתוך העתיד של כולנו, בדרכך המיוחדת זו שנגעה בנו בכל פעם מחדש.
אז כן, אתה בטח יושב שם למעלה, מסתכל על כולנו, מחייך וטוען שאנחנו מגזימים.
אז זהו שלא!!
אנחנו ממעיטים כי אין מילים לתאר את מה שהיית, את מה שאתה ואת ההשפעות שלך על העתיד של כולנו.
וה"חנון" הפך לנער, והנער לגבר ובליבנו תישאר תמיד הילד של כולם..
View More > >
מדלן תלי גילה- מנהלת בית הספר היסודי
ייטב לב ז"ל
כשהגיע ייטב לב ביום הראשון לכיתה א' בבית הספר תל"י גילה, ראיתי ילד עם תלתלים שחורים ועיניים גדולות וסקרניות.
במשך שש שנים ראיתי אותך ייטב לב, ראיתי דמותו של אהרון הכהן, אוהב ורודף שלום. כך היית ייטב לב, כולך טוב וכולך לב ענק.
במשך שש שנים ראיתי את דמותך המיוחדת. מצד אחד ילד חכם, סקרן, צנוע, ענו, תמיד בנועם משיג את מטרותיו. ילד טוב ירושלים, מצד שני מנהיג של חברת הילדים. תמיד מוקף בחברים וחברות. השרית על סביבתך רוגע, שלווה, שמחה, הומור, אהבה ואחדות.
היית אהוב על כולנו. גם מורים שלא לימדו אותך הכירו אותך בזכות אישיותך המיוחדת, בזכות הערכים שקבלת מהוריך – נר לרגליך.
פקחת את עיניך היפות לסביבתך ואם ראית חבר בבעיה, תמיד הצעת את עזרתך.
בכל ביקור של אורחים בבית הספר, ייצגת אותנו בכבוד רב וסיפרת על הערכים שאפיינו את אישיותך.
שבוע לפני שנהרגת פגשתי את הוריך ורד ויורם וכשהם סיפרו לי על היותך קצין ביחידה כזו מובחרת עיניהם התמלאו אור, אך אני נדהמתי, אותו ילד ייטב לב, הצנוע, הענו, הילד "החנון" מגיע ליחידה כזו קשוחה. הופתעתי מאוד.
לצערי כששמעתי את ההספדים בלוויה, כולם ציינו את היותך מנהיג מלא ערכים ואנושיות.
נזכור אותך לעד ילד שכולו טוב ולב ענק.
משתתפת מעומק ליבי בצערכם ורד יורם והאחיות
View More > >
אילנה כהן מחנכת א-ב
ייטב לב יקר,
שמי אילנה כהן, חינכתי את ייטב לב בכיתות א׳ ב׳ בבית הספר תל״ י גילה.
כבר במפגש הראשון עם ייטב לב הרגשתי נפלא לדעת שהנה הגיע ילד/ תלמיד עם מאור פנים! ילד מנומס, חייכן , עניו, חכם ומלא תשוקה וסקרנות להתחיל ללמוד.
ייטב לב הוכיח לי בשנתיים שלימדתי אותו שאכן צדקתי בהתרשמותי ממנו במפגש הראשון.
ייטב לב היה ילד מדהים! מעולם לא היה מעורב בעימותים, תמיד ידע להקרין שקט ושלווה בכיתה עם חיוך מדהים וכובש.
ייטב לב היה ילד סקרן, תלמיד מצטיין!
כולנו אהבנו אותו ונוכחנו לדעת שהוא מצדיק את שמו המיוחד: ייטב לב!
34 שנים עסקתי בחינוך, לימדתי תלמידים רבים ואני יכולה להעיד שאי אפשר לשכוח ילד כמו ייטב לב, ילד שתמיד ייחקק בזיכרונו של כל מי שפגש אותו.
מאז ששמעתי על נפילתו אני שבורת לב, עוצמת את עיני ותמיד רואה מולי ילד מתולתל עם חיוך ענק נסוך על פניו. אי אפשר שלא לזכור את החיוך המדהים שלו.
אזכור את ייטב לב כילד מדהים , צנוע, תלמיד מצטיין , ילד בעל ערכים ואין זה פלא לדעת איך צמח להיות בחור מדהים עם אותן תכונות יפות.
העולם כולו הפסיד בחור נפלא שהיה יכול להגיע לגדולות ולהוסיף יופי לעולמינו.
יהי זכרו ברוך!
View More > >
10/06/2024
שחר אספיר
ייטב לב 💔
30 יום (ועוד קצת) מאז ההודעה הכי קשה שקיבלתי בחיים.
30 יום שאני עדיין לא באמת מעכל מה קרה, ולמרות שנתת לנו כמה ימים לפני להיפרד, זה לא הקל אפילו טיפה על הכאב.
30 יום שאני מנסה להבין איך זה שהחבר הכי טוב שלי מהילדות כבר לא איתי, שכל החלומות שלנו לחזור לחיות כמו פעם, כמו הילדים שהיינו שמשחקים בסוני ועושים שטויות, כבר לא יחזרו.
הכרנו אי שם בכיתה ג', היית ילד חמוד עם תלתלים,עם שם שאז היה נשמע מוזר (היום אני מבין שההורים שלך ידעו משהו מהרגע שנולדת). איכשהו תוך זמן קצר הפכנו לחברים הכי טובים, לא נפרדנו לרגע, לפני בית ספר, בזמן בית ספר וכמובן גם אחריו.
מה לא עשינו כדיי להיות ביחד, הברזנו משיעורים, היינו מחלקים פליירים ביחד ואפילו היינו שוטפים את הבית של ההורים שלך בימי שישי במסווה של ילדים שרוצים לעשות כסף, אבל בתכלס סתם רצינו עוד כמה שעות ביחד.
אחרי הבית ספר התחלת מכינה, ומשם למגלן ומשם לימ"מ, שלוש מסגרות שואבות שגרמו לנו קצת להתרחק. בהתחלה כעסתי, מחשבות על למה אתה לא מבלה איתי כמו פעם, למה נעלמת?
עם השנים הבנתי שזה בסדר, העברנו המון זמן ביחד וזה הזמן שלך להיפתח קצת לעולמות אחרים אבל תמיד נהיה בלב אחד של השני, הרי חברות כזאת לא נמחקת אף פעם.
בחתונה שלי הוכחת את זה הכי טוב, פינית בשבילי יום שלם, מהבוקר עד הלילה, בשביל להיות איתי, ולשמוח בשבילי, עם אותו ילד שגדלת איתו. רק מהתמונות אפשר לראות את האושר שהיה לך בעיניים ואת השמחה, למרות המרחק שנוצר ולמרות השנים שעברו.
לפני חצי שנה היית אצלי ואצל אולגה בבית החדש, ישבת על הספה ודיברנו, שמעתי ממך קצת סיפורים על מה שאתה עושה, ושנבחרת להיות מפקד צוות, סיפרת את זה בכל כך צניעות כאילו זה לא הדבר הכי מטורף בעולם ... סיפרתי לך גם קצת עליי ואמרת לי כמה אתה גאה בי על המקום שאני נמצא בו ועל ההתקדמות שלי בחיים. מי האמין שזאת תהיה הפעם האחרונה שנתראה?
בהלוויה ובשבעה שלך היו כל כך הרבה אנשים, כמויות שאי אפשר לתאר, זה רק המחיש לי בכמה אנשים נגעת במהלך השנים, וכמה אנשים זכו להכיר אותך, יכול להיות שהשנים שבהן "נעלמת" לי היו בשביל לתת לעוד אנשים לחוות את ייטב לב, להינות מבן אדם כל כך מיוחד. כל אחד ואחת שהכירו אותך ישר התאהבו, ואצל כל אחד השארת חותם, כל כך הרבה סיפורים על החבר, הלוחם, המפקד והבן אדם שהיית.
מי ידע בכיתה ג', שהילד הזה עם התלתלים יהפוך להיות לוחם מטורף ומפקד שכולם מעריצים, מסתבר שגדלתי עם גיבור על אמיתי בלי שבכלל ידעתי.
תודה לך חבר על כל השנים שלנו ביחד ❤️
תודה על כל הערכים והטוב שלימדת אותי ❤️
תודה על זה ששמרת עלינו והקרבת את עצמך ❤️
תודה על הזכות להיות החבר הכי טוב של גיבור אמיתי ❤️
תשמור עלינו מלמעלה, בתקווה שנגיע לימים טובים יותר 🙏🏼🫶🏼
אומרים שאלוהים לוקח את הטובים אליו, הפעם הוא הגזים 💔
View More > >
08/05/2024
דפנה נוביק
ייטוש המתוק והאהוב,
ייטב לב.
אני לא חושבת שהכרתי איש שחי את השם שההורים שלו נתנו לו בכזו התאמה.
בגיל 18 בקבוצה של 40 וקצת חבר'ה יש תמיד אינטריגות וייטוש היה וישאר האיש שיש עליו קונצנזוס מוחלט בתוך המחזור. איש שפיו וליבו שווים. זה היה הקסם הממגנט שלו - לפעול מתוך אותנטיות ואכפתיות, קודם כל בשביל אחרים ורק אז לחשוב על עצמו.
הלב הגדול שלו היטיב את המחזור ואת שנת המכינה האינטנסיבית שחווינו יחד.
פעם בשבועיים היינו נפגשים לסשן של קבוצה קטנה וכל אחד ואחת סיפר.ה מה שלומו. זה היה גיל כזה שלא.נשים לקח זמן לדבר על הרגשות שלהם ולשתף. והוא לא רק שהסכים להתמסר לקונספט מהראשונים, דיי מהר גם הפך להיות זה שיודע מה לשאול את הא.נשים בקבוצה ולגעת בדיוק בנקודות או פשוט להביט בעיניים אוהבות.
גם בשיחות הכי רציניות שלנו, בארבע עיניים או של כל המחזור שלו, הוא תמיד הכניס איזה קלילות מרוממת רוח. ובשיחות ארוכות במיוחד היה אומר "דיברתי מלא, עכשיו תספרי איך את".
כשחזרתי לנהל את המכינה ייטוש כתב לי ביום הראשון בהצלחה ושהוא מחכה לבוא לבקר. כל כך התרגשתי מההודעה שלו וכתבתי שאני מחכה שיבוא להדריך ונעבוד יחד, הוא ענה שאולי שנה הבאה וכשהגיעה שנה הבאה הוא בחר בשליחות אחרת. אותה שליחות שביצע עבור כולנו עד ימיו האחרונים.
בשבת הראשונה אחרי השביעי באוקטובר נפגשנו בצורית כשהוא בא, למרות כל העומס של השבוע שעבר, לבקר את המשפחה של "דרורי" (אלטון ז"ל) כמו שהוא קרא לו בכאב של מי שאיבד חבר נפש כל כך קרוב. הוא היה עייף וראו עליו שהוא ראה יותר מידי אבל הוא התאמץ לחייך ולהגיד לי שהוא יהיה בסדר וחייבים להמשיך קדימה.
התכתבנו במשך השבועות שאחרי. תמיד מסיים ב"תודה דפנוש, מעריך", "אוהב". ככה בפשטות ידע להביא את האהבה שלו בעולם.
אני מתנחמת בזה שהכרתי אישיות כמוהו ושהוא ידע כמה אני אוהבת ומעריכה את האדם שהוא צמח להיות אחרי המכינה.
מקווה שאצליח להמשיך, ולו קצת, משהו מן האור המיוחד שלו.
אני אתגעגע לחיוך שלו, לעיניים הצוחקות ולמבט החושב לעומק.
נוח בשלום ייטוש אהוב. תודה על כל השיעורים שלימדת אותי ואותנו.
התמונה ממחברת ברכות סופשנה.
הנ.ב. שלו היה "וואי וואי איזה תמונה מחייבת שמו לי כאן, מקווה שלא איכזבתי"
תמיד קינאתי בך.
גדלנו ביחד, חבורת ילדים קצת חנונית וגם קצת לא, ילדים שאוהבים לשחק משחקי חברה ביחד אבל לא רק - גם כדורגל ומחניים ועוד דברים של ספורט.
הצטרפת אלינו לחבורה, אותה החבורה שרצה ביחד עוד מהגן וגדלה במהלך העירבוביה שעשו לנו בין כיתה ב' לג' כשהפכנו ל3 כיתות במקום 2 בשכבה, וממש קינאתי בך. מהרגע הראשון התבלטת. אני הייתי הכי חנון (ובדיעבד קוראים לזה חכם) ושחר היה הכי טוב בספורט (וספציפית בכדורגל) ואתה איכשהו הייתה הכי טוב גם פה וגם שם.
בחלוף הזמן, ההרגשה לא השתנתה. הייתה תחושה כזאת שכדאי להיות בקבוצה שלך. שתמיד כיף לשחק איתך, שתמיד מי שלידך יותר נהנה, שאתה הכי נעים ומצחיק שיש ומצליח לחכות את אורי חזקיה בצורה הכי טובה, שכל התלתלים והמשקפיים האלו שלך הפכו בדרך מוזרה לאייקון- הסממנים שבכל מקום אחר היו יכולים להפוך למושא ללעג איכשהו סימנו את הילד הכי חמוד בכיתה.
גם כשהתקרבנו לגיל חטיבה ובנים בנות נהיה עניין, ידעתי שהן מסתכלות עלייך ורוצות להיות בקרבתך. אני לא מאשים אותן, הייתי מאושר להיות החבר של הילד הכי הכי שיש בסביבה.
הייתה רק פעם אחת שלא קינאתי בך.
אכלנו שניצלים אצלי בבית, ואתה ביקשת קטשופ. הבאתי לך קטשופ חריף ושמתי את הכיתוב כלפי שלא תקלוט.
סחטיין עמית, הצלחת לעבוד על החבר הכי מוצלח שלך. אכלת ונחנקת ונהיית אדום ואיכשהו (אחרי כוס מים) קיבלת הכי בצ'יל את זה שהפעם אני זה שעבד עלייך.
שיאללה שלך. גם כשידי הייתה על העליונה במשחקי הילדים, היית בסבבה.
בדיעבד, גם על זה אני קצת מקנא בך.
..
..
אתמול בצהריים אמא שלי התקשרה להודיע לי שאתה כבר לא כאן. בהתחלה היא סיפרה שנפצעת ואני כבר חשבתי מתי אני מבקר איתך, ואז היר סיפרה שלא שרדת את הפציעה.
התחלתי לבכות בלי הפסקה, לצעוק שנמאס לי מהמלחמה, שזה חייב להיפסק כבר, התיישבתי על הרצפה והדמעות לא הפסיקו ולא הצלחתי להפסיק ולהירגע עד שלא נכנסה לפיצה שיחה.
בבום כל הזכרונות הציפו אותי. הבית שלך במחנכת, מסיבת הפיג'מות של ימי ההולדת, סטנגה 2 על 2 בתלי אחהצ, תלבושת אחידה וטאקי.
אחרי שעברתי תיכון לא שמרנו על קשר אדוק, אבל זכורה לי פגישה אחת אחרי הצבא. ישבנו כמה חברים והתעדכנו בדירה של שיר מה קורה ומה נשמע. כולם עפו על הקטע שלי כשעשיתי פריסטייל ורק אתה אמרת בקריצה, אם תרצה לעשות מזה כסף דבר איתי, אתן לך בכיף עצה.
מפרגן לי שנהייתי "מאגניב" כמו שאתה היית.
אז הנה אני, בן 29. חמור גדול.
בינינו אחי היקר, לקחתי את העצה,
ואיכשהו הנה אני שוב מקנא בך.
היום נעלה שוב להר המקולל, ונטמון אותך לצידם של דור דרעי, וליד ענר שפירא, וליד מיכאל גל ולצידם של כל אותם הילדים ששיחקו כדורגל ועוד לא אפגש איתם.
לא נתראה בשופרסל בגילה במקרה, ולא נעלה זכרונות על המשחקייה שהייתה באפ טאון, ולא נצחק על איך החיים הובילו אותנו למקומות שונים, ולא נעשה מינגלינג בחתונה של מכר משותף שלא ידענו ששנינו מכירים ולא נתרפק על הזכרונות. לא נדבר על המגרש הקטן שהיה ליד הכיתות אומנות ועל איך היית עולה להביא את הכדורים שעפו לשמה ועל איזה בטט הייתי שלא הצלחתי לעבור שום גדר ללא עזרתך.
לא אספר לך לעולם פנים אל פנים כמה אני מקנא בך.
שיאללה ייטב, כמה אני מקנא בך.
אתה לא מבין כמה זה נורא לעלות להר שוב ולהיפרד מעוד חבר.
הלב שלי נשרף,
לא יכול לקבור עוד אדם כמוך.
View More > >
סרטון של זיכרונות משותפים של ייטב לב אוהבים ומתגעגעים שותפים לדירה
הופעה של הזמר הענק שלמה ארצי - מחווה מרגשת לזכר לוחם הימ״מ ייטב לב הלוי, לא השאירה עין אחת יבשה.
בעת שהוריו של רב פקד הלוי ז"ל ישבו בקהל, הקדיש שלמה ארצי את השיר ״מלך העולם״ לייטב!
תודה לורד ויורם הלוי שכבדו אותנו בנוכחותם, ולאלפי המשתתפים שהצטרפו לשלמה ארצי ועשו כבוד לייטב ז"ל.
View More > >
בוריס Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
איזה גבר זוכר אותך מקורס קצינים גפן 48 היתה שמח תמיד צוחק היתה פשוט טוב ואיך שיחקתם כדורעף אההה אתה תותח
View More > >
מיכל Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
ייטבי, ילד יקר וקסום, יפה תואר, אמיץ לב, לוחם, איש של אנשים, גאווה ונחת לכולם, אתה הכי מיוחד... וכל כך נתגעגע אלייך.
ייטב, אני חושב שכדאי לדבר בעיקר על מי שהיית ומה שהספקת ונתת, על החיים המדהימים שהיו לך.
ועל מה שנוכל ללמוד ממך, ככה שאולי נצליח גם אנחנו להיות קצת כמוך, במשהו.
ייטב, לימדת אותי, מה זאת חברות אמיתית, ומה זאת אהבה אמיתית.
כי עם כמה שהיית מקצוען - ובאמת היית הלוחם הכי טוב שאי פעם נלחמתי לצידו, והלוחם הכי טוב ביחידה בפער. אבינועם שהיה מפקד היחידה אז כל כך אהב אותך וזה כי היית הלוחם האידיאלי, והמפקד האידיאלי - חזק, מדויק, צנוע, איש מקצוע ואיש של אמת. וכולם הלכו אחרייך בעיניים עצומות.
אבל, קודם כל היית חבר, ופעלת מתוך אהבה ואכפתיות למי שסביבך. וזה מה שהביא אותך להיות מפקץ במגלן, ואז מפקץ ביממ, זה באמת לא משנה המקום. כנראה שאם היית הולך לעבוד במקדונלדס תוך שבוע היו שמים אותך שם מפקץ.
וכנראה שגם עכשיו, איפה שלא תהיה, גם שם אתה מפקץ.
אני זוכר שבתחילת התפקיד כמפקדי טירונים, תפסת אותי בצד ואמרת לי שלא משנה מה, אנחנו לא נהיה ״זאבים״,
ושתמיד נעזור ונהיה שם אחד בשביל השני. וכך היה. כי זה מי שאתה.
אחי, שתדע שלהיות מקביל אלייך בתפקיד, זה לא דבר פשוט, אתה באמת כל כך טוב בהכל, בקטע די מתסכל.
בשביל הייתי קורא לך - ייטב רגליים פלסטלינה, לא משנה כמה קשה הייתה העלייה פשוט היית שולח את הרגליים הארוכות שלך קדימה, ותוך רגע כבר היית למעלה, ואני עם האגו והתחרותיות שלי מנסה לעמוד בקצב. אבל בשלב מסויים מתאייש ומקלל אותך מלמטה.
איך אפשר להתחרות איתך בכלל? באמת מזל שכל כך אהבתי אותך שאף פעם לא היה לי אכפת. נשבע לך, תמיד פירגנתי לך מכל הלב.
שמחתי שזכיתי להכיר אותך, ולהיות חבר שלך.
לראות כמה אתה מוצלח אבל גם צנוע, כמה רציני, אבל גם שובר מצחוק.
כמה הייתי משוויץ בך, שאתה בימ״מ ושאתה שומר עלינו. תודה אחי, תודה ששמרת עלינו
תודה שנתת מעצמך כל כך הרבה.
אני מאחל לעצמי, ולכולנו כחברה שנהיה ראויים לך ייטב.
ייטב, מבטיח לך שאתה תמיד תלווה אותי,
בכל פעם שאשחק כדורעף, כל פעם שאשחק בסוני, כל פעם שאשים תיק על הגב ואצא לטייל - אתה תהיה שם איתי
כל פעם שאעלה על מדים, כל פעם שאנגן בגיטרה, למרות שלשיר כמוך אין לי סיכוי. אני רוצה להאמין שאיכשהו, אתה תמשיך לחיות בתוכי, בתוכנו.
משפחת הלוי היקרה, אני רוצה להגיד בשמי ובשם כל החברים מיחידת מגלן, אנחנו איתכם מעכשיו ולתמיד. אתם חלק מהמשפחה שלנו.
תודה על הילד שגידלתם ושזכינו להכיר.
ייטב, באחד הימים בשביל ישראל הלכנו רק שנינו בגבעות של בית גוברין, הלכנו ושתקנו, כי אחרי חודש ביחד בלי הפסקה, לא תמיד יש על מה לדבר.
ואיכשהו זה לא היה מוזר, או מביך
ואח״כ אמרתי לך שעם חברים כיף לדבר, ועם חברים טובים באמת גם כיף לשתוק
אז אח שלי, אני אשמח לשתוק איתך עכשיו פעם אחת אחרונה -
אוהב אותך אחי, אתה איתי תמיד.
ירוש
View More > >
איתי חבר מהיחידה
שלום לכולם,
שמח ונרגש לספר לכם שנבחרתי לקחת חלק בנבחרת הרצים והרצות של עמותת "שלוה" (שלוה – העמותה הלאומית לטיפול בילדים ואנשים עם מוגבלויות), למרתון הגדול בעולם – מרתון ניו יורק, בנובמבר 2024.
בכוונתי לרוץ בע"ה 42.2 ק"מ למען ילדים עם מוגבלויות – ולזכרו של חברי הטוב והקרוב, לוחם ומפקד נערץ בימ״מ, ייטב לב הלוי ז"ל.
ייטב לב ז"ל היה בוגר מכינה צבאית, לוחם ומפקד מצטיין (סיים את שירותו כסמ"פ) ביחידת מגלן בצה"ל, ואני זכיתי להכיר ולחנוך אותו כשהגיע לימ"מ לפני 4.5 שנים. כבר מהרגע הראשון התחברנו.
היה בו שילוב נדיר של חתירה למצוינות, מקצועיות, כושר מנהיגות והובלה – ועם זאת, צניעות, אכפתיות ורצון לסייע. ייטב לב השתתף בעשרות פעולות מבצעיות נועזות, שאת רובן אנשים לא מכירים. גם ב-7 באוקטובר לחם עם היחידה בקרבות עזים בשער הנגב, בתחנת משטרת שדרות, באופקים ובקיבוץ בארי. ייטב לב ביצע מעשי גבורה, ובזכותו ניצלו חייהם של ילדים ומבוגרים רבים. אף לאחר 7.10, המשיך ייטב לב להילחם למען אזרחי המדינה, עד שבחודש מאי האחרון – נפצע אנושות בפעילות מבצעית, ולאחר 5 ימים נקבע מותו, כשהוא בן 28 בלבד.
לצד אומץ לבו ודמותו ההרואית, נזכור תמיד את חוש ההומור המיוחד שלו, את השנינות, החריפות, השטויות שנהג לעשות – וייטב לב, כשמו כן הוא – בעל לב ענק, תמיד מוכן לעזור ונוהג כחבר אמת. אין יום שחבריי ואני לא חושבים על ייטב לב, והוא בלבנו תמיד. בעיניי, גיוס הכספים למען ילדים ובוגרים עם מוגבלויות, והריצה לזכרו, קשורים לעשייתו לאורך חייו למען אחרים - ייטב לב ראה תמיד את האחר לנגד עיניו.
במרתון לוקחת חלק קבוצה גדולה של רצים, שיחד מתרימים כ-7 מיליון שקלים עבור ילדים עם מוגבלויות שונות (פיזיות, קוגניטיביות, חברתיות וכו'), ואני לקחתי על עצמי להתרים סכום של 30,000 ₪ למען הילדים.
כאן אני מבקש את עזרתכם - אעריך כל סכום שתוכלו לתרום, וכמובן שתקבלו קבלה עבור התרומה.
אבשלום סיים את לימודיו בבצלאל אקדמיה לאומנות ועיצוב בירושלים, בבית הספר לארכיטקטורה.
את פרוייקט הגמר שלו ״קריית החינוך העירונית החדשה בחולון״ קרא ע״ש ייטב לב והקדיש לזכרו.
(בתמונות של ייטב לב ניתן לראות תמונות נוספות מתוך הפרוייקט של אבשלום).
View More > >
אבשלום אוזן חבר מהמכינה. דבריו בפרוייקט הגמר באקדמיה בבצלאל.
השותפים לדירה מספרים. אירוע זיכרון לייטב לב . 13/09/2024
13/09/2024
ייטב שלנו, השותף המושלם.
לחיות עם ייטב היה באמת מתנה, זכינו לחוות איתו את כל מנעד הרגשות. ימי הולדת, חגים, אהבות, פרידות, לימודים, עבודה, אובדן, ולפעמים סתם יום טוב או רע. דירת 4 שותפים לא השאירה הרבה מקום לדמיון, וכשמישהו עובר משהו - ידענו. אז הפק״ל היה קבוע - פותחים נרגילה, מכינים כוס תה עם נענע ומדברים לפעמים עד השעות הקטנות של הלילה.
אנחנו הכרנו את ייטב של הבית, שלא היה מדבר יותר מידיי על העבודה. מידי יום היה יוצא עם סנדלים וכובע ואומר ״אני יוצא לעבודה״. באותה מידה היינו יכולים לחשוב שהוא עובד בשדה. וגם אחרי שחזר מהימים הכי קשים ששמענו בחדשות, ייטב קודם כל שאל לשלומנו.
מדהים לחשוב שמתוך היכרות בפייסבוק הצלחנו ליצור בית, ממש משפחה אחת ומאוחדת, אפילו כזו שיוצאת לחופשות צימר יחד בצפון. מהצד צחקו עלינו ולא הבינו - ״אתם ביחד 24/7, ממתי שותפים לדירה יוצאים יחד לטיולים? אתם לא אמורים לשנוא אחד את השני או משהו כזה?״
במקרה שלנו זה באמת היה מיוחד והרגיש כמו חיבור מנצח משמיים. הכי כיף היה לחזור מהעבודה, לשבת בספה בערב כולנו יחד, לצפות בריאליטי בערב, לצחוק ולספר איך עבר היום. ומה נספר לכם על הישיבות שלנו? ״הבאתי ארגז אלכוהול במבצע״ ייטב היה אומר, ותמיד דואג למלא את המזווה ביינות הכי משובחים, ושחלילה לא יחסר. איזה כיף היה לחגוג את החיים כולנו יחד, לצאת לג׳ימי הו או סתם לשוק הפשפשים, להשתכר ולתכנן את המסיבות דירה הכי שוות בתל אביב.
כמו כל משפחה ישראלית טובה, גם אנחנו עשינו הכנות לקידוש בשישי - יוצאים יחד לסופר ומכינים עגלה מלאה בטוב, שלא מביישת משפחה עם עשרה ילדים. אמילי על החלות הרכות והמטבוחה, נועם עם סיר הדגים המרוקאי , עדן על התוספות ואיך אפשר בלי השניצל והסלט חסה עם הרוטב המנצח של ייטב?
אוהבים,
השותפים לדירה
View More > >
יובל חבר ילדות. מספר באירוע זיכרון לייטב לב 13/09/2024
חברי ילדות – יובל
בגיל 14, קיבלתי הצעה להגיע לאודישן לפרסומת לטלוויזיה, מאיזה סוכנת, שבמקרה הייתה בהופעה של הלהקה שלי בערב לפני. ״תבוא היום בערב, זה בתל אביב. אם תתופף להם כמו ששמענו אותך אתמול יש לך סיכוי טוב!״. לא ידעתי איך להתמודד עם זה, ויצא שהתקשרתי לייטב. ״יאללה ברור שהולכים!״ הוא אמר.
אז הלכנו, מצוידים ביכולות ניווט מרשימות, וללא סמארטפונים, לקחתי איתי את התוף והמקלות, עלינו על 4 קווי אוטובוס שונים ולבסוף הגענו. כשנכנסו ראינו שמחכים ביחד איתנו לא פחות מ-20 איש. דוגמנים. בני 20 ומעלה. התיישבנו, והיה נדמה כאילו אחד מהם נאלץ להגיע עם האחים הקטנים שלו. כבר הגענו, אז כמובן שלא ויתרנו. בערך אחרי שעתיים של המתנה הגיע תורי. רגע לפני שנכנסתי לחדר הבחינה שמעתי - ״יובל יא תותח!!!״. הסתכלתי עליו, צחקנו, ונכנסתי לאודישן.
באודישן עצמו, הם בכלל לא רצו לשמוע אותי מנגן. ״תעשה טריק עם המקלות״ הם ביקשו. אפילו לא השתמשתי בתוף שסחבתי איתי.
אז בסוף לא התקבלתי לפרסומת, אבל למדתי שיעור חשוב על התעשייה. בלי ייטב, זה לא היה קורה. כמובן זהו רק סיפור אחד מבין רבים, והלוואי שידעתי להוקיר לו תודה ולתאר עד כמה זה משמעותי בשבילי. הדבר שכל כך היה טבעי עבורו, אותה התכונה שהיא תנאי הכרחי לכל צוות מצטיין, השאירה בי עוד הרבה חומר למחשבה, גם היום. להיות שם בשביל האחר, הביטוי ללב טוב.
לצד כל זה, זכיתי גם לראות את הכישרון של ייטב במוזיקה. הוא היה הסולן, ושותף להפקת הופעות לאירועי בית הספר. הצלחנו לשכנע את המנהלת להשיג תופים, ועוד יותר כיף היה שאישרו לנו לצאת משיעורים לטובת החזרות למופע. בחרנו את השירים ביחד עם הזמרות, ובגלל שלא היה לנו פסנתרן, כמובן שייטב לקח על עצמו גם את התפקיד הזה. בשעות הלימודים עבדנו ביחד עם הזמרות כדי שכולן ישירו בסולם, ולאחר בית ספר התאמנו על התפקידים שלנו בבית של ייטב, על האורגנית שהייתה לו.
אחת החזרות זכורה לי בפרט, כאשר אני וייטב ישבנו ביחד על הפסנתר וניסינו להדגים לזמרות איך נבצע את השיר. היה לנו כל כך כיף לנגן עד שקצת שכחנו מהמטרה ופשוט המשכנו לנגן שם דקות ארוכות. הראיתי לייטב איך מאלתרים – ״מותר לך לנגן רק על הקלידים האלה מעכשיו, ופשוט תשתמש באזניים שלך״. הוא קלט את זה בשנייה, וכל החדר התמלא בפליאה ממה שייטב מנגן.
בפורים, הגיע זמן ההופעה, וניגנו את ״היא כל כך יפה״ של כוורת, את oh darling של הביטלס ולסיום את this love של maroon 5. כבר אחרי השיר הראשון השירה של ייטב המיסה את כל השכבה. הקהל צרח אחרי כל שיר והתמלאנו בתחושת אופוריה. אמרתי לו שהוא נהיה כוכב, כדאי שיכין את עצמו כבר לטקס הבא. ובאמת כך היה. ייטב המשיך להופיע בכל אירועי בית ספר. הוא שר, השתתף בהצגות, עשה חיקויים של המורים ואף קיבל תפקיד ראשי במופע הסיום של מגמת התיאטרון, אפילו שכלל לא היה חלק מהמגמה. הכריזמה והכישרון שלו נגעו בכולם. זכינו ללמוד איתו, לחוות חוויות איתו, ולקרוא לו חבר.
View More > >
סתיו מצוות ייטב מגלן . סיפור באירוע זיכרון לייטב לב 13/09/2024
אהלן, אנחנו הצוות של ייטב מהלוחמים ובאנו לחלוק איתכם קצת מייטב שלנו.
לנו, צוות ייטב גלגול שני, לא הייתה ההתחלה הכי חלקה עם ייטב .
זה עתה סיימנו מסלול עם אותו מפק״צ במשך שנה וחודשיים, ופתאום קיבלנו מפק"צ עם אופי חדש ושונה ממה שהיינו רגילים אליו, שבהתחלה היה נראה קצת רחוק ומנותק.
בתחושות האלו יצאנו למשימה הראשונה שלנו בלוחמים בתור ״צוות ייטב״ - לאבטח את משולש הגבולות אי שם על הגבול בין סוריה לירדן. משימה אפורה ומאוד לא סקסית שלא ייחלנו לה בכלל.
למזלנו, מעז יצא מתוק, וקיבלנו שלושה שבועות שבהם צוות ייטב היה לבדו, מנותק מהיחידה ואדון לעצמו. שם לראשונה זכינו להכיר באמת את ייטב שלנו.
מצד אחד, אדם סתגלן וורסטילי, מפקד שלא עושה הנחות גם לאחרון לוחמיו ומתייחס לכל משימה - גם אם פשוטה ביותר - בתור המשימה שתקבע את עתיד המדינה.
מצד שני, חנון פלייסטיישן ובעיקר פיפ"א , שיושב איתנו עד השעות הקטנות של הלילה עם פיצוחים, מספר לנו איך הוא משלם כסף על חבילות ״אולטימייט טים״ בפיפ״א ומפרק שלושה ראשי נרגילה לבד בסופ״שים הפנויים שלו.
ייטב הצליח , ובענק - בזכות דוגמה אישית, מקצוענות על בכל תחום ,כישורי ניהול יוצאי דופן, ואינטליגנציה רגשית מפותחת - להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי, ואפילו לפשוט. הוא ידע להוציא מאיתנו את המיטב, ולייצר בנו תחושת מסוגלות - הן אישית והן צוותית. עברנו המון יחד בכל כך מעט זמן, ובזכותו הכל נעשה על הצד הטוב ביותר. הייתה תחושה של הרמוניה בצוות, של מיצוי הפוטנציאל שלנו. הרגשנו בלתי מנוצחים , בלתי ניתנים לשבירה , לא היה מכשול או אתגר שצוות ייטב לא היה יכול לו .ייטב פיסל ועיצב את הצוות בצורה הכל כך טובה שלו .
הקשר המיוחד הזה המשיך להתקיים גם לאחר השחרור. בין אם זה בתאילנד, במרפסת של משפחת שפירא עם מנגל פתוח, או בגג של משפחת ליליאור, ייטב היה מקפיד להגיע לערבי צוות, לשבת איתנו על בירה, לצחוק ולשמוע מה קורה עם כל אחד.
בשיחות האלו עם ייטב, הוא תמיד התעניין מעבר ל-״מה שלומך?״ הרגיל שרובנו זורקים מנימוס. תמיד הוא הצליח להקשיב ולא רק לשמוע, וכעבור עשר שניות מתחילת השיחה נראה היה כאילו רק אתמול נפגשת איתו לקפה וכלום לא השתנה. את תחושת האכפתיות הזאת קצת קשה להסביר במילים, אז ניתן לכם דוגמה קטנה שמשקפת אותה: כשייטב סיים את תפקידו כמפק"צ שלנו, הוא כתב לכל אחד מאיתנו מכתב פרידה אישי. מכתב אמיתי, מקורי, בכתב יד, בלי ChatGPT ושטויות כאלה (לא היה קיים אז). מכתב גלוי וכנה, שמסכם את התקופה המשותפת שלנו יחד. מכתב שמקבל משמעות שונה מאז אותו יום ארור .
לקראת השחרור , יציאה לאזרחות וכניסה לעולם המילואים , בין חלומות על חופשת סנובורד או טרק בהימלאיה לכולנו היה עוד חלום קטן . העזנו לחלום שנצליח לקטוף ולשכנע את ייטב להיות המפק"צ שלנו גם במילואים . איזה חלום מתוק . כמה שנים לאחר השחרור, ייטב כייטב , הצטרף ליחידה הטובה בעולם, ולנו נשאר רק לנסות לדלות מידע עסיסי (קצת מעבר ל- "תקופה עמוסה" בעבודה) ולקטר על האיסור בעישון ג'וינטים בערבי צוות שייטב מגיע . כמות הפעמים שהסתכלנו זה לזה בעיניים ותהינו לעצמינו כמה טוב היה אם רק ייטב היה פה איתנו.
ב-7 באוקטובר אירע אסון שטלטל את כולנו, וייטב עשה דברים שעד היום איננו יודעים עליהם.
בהודעות קצרות בקבוצה של הצוות הוא סיפר שאיבד מספר חברים וכמה נוספים נפצעו אך הוא עם הראש למעלה וממשיך להילחם. כששלחנו את תמונת הצוות בקבוצה באימון לפני הכניסה לעזה הוא כתב לנו: ״לא לפחד, להיות אחד בשביל השני, לתמוך לדחוף ולעזור, תמיד הייתם הכי טובים ואלו הרגעים להוכיח❤️ איתכם בלב״.
אז ייטב , יום הולדת . היום בשנה שבו כל אחד מאתנו, בדרכו שלו, היה מנצל את הזכות להזכיר לך בכנות יתרה כמה אנחנו אוהבים ומעריכים אותך.
כנראה שלאחר האיחולים ופינג פונג של אימוג'ים כאלו ואחרים היינו נהנים לשתף אותך או להתייעץ איתך, ובעיקר נהנים להרגיש את הקירבה שלך כחבר, כאח הגדול ולחלקינו גם כאב במידה מסוימת.
ייטבי שלנו תמיד יישאר איתנו בלב.
צוות ייטב
View More > >
יפרח חבר מהמכינה. מספר באירוע זיכרון לייטב לב 13/09/2024
ייטוש ואני תמיד אהבנו להגיד שנהיינו חברים תוך כי חפירת בורות. שלחו אותנו לאיזו משימה במכינה, לחפור בור בגן ילדים. יום שלם אנחנו חופרים ומדברים, חופרים ומדברים עד שבסוף היום נהיינו חברים. שנה שלמה במכינה הוא היה הבאדי שלי לשטויות. הוא גונב לי את הקפה, אני שם לו מלח בטוסט, ובלילה מדברים. מדברים על המשפחות, החברה, הצבא. באפריל עשיתי תאונה. ישבתי בבית חולים חבוש והייתי צריך רגע להתקשר להגיד שכנראה מחר אני לא אגיע למכינה. התקשרתי לייטב. אחרי רבע שעה הוא התקשר אליי שוב. ״איזה קומה אתה?״, אמרתי לו ״ארבע, מה אתה גזור אל תגיע״. אמרת לי ״אחי אני כבר פה״. אחרי כמה דקות הופעת שוב. עמדת בפתח הדלת עם בקבוק קולה ובמבה ואמרת לי ״יפתוח מה נהיה אחי?״. ידעתי אז באותו הרגע, אתה ואני זה עניין קבוע, כבשת אותי. מאז רצנו ביחד קדימה. עזרת לי לעשות עם כל התחבושות את המסכמת. אני עזרתי לך לרוץ בעלייה ליחידה. אתה בסוף מסלול שלי, אני בשלך. כל כך כואב לי שזה נפסק, כל כך חבל לי על מה שעוד לא יגיע. לפעמים אני אומר לעצמי, הייתי מת פשוט לחפור איתך עוד בור באיזו גינה.
יפתח
לפני בדיוק חודש ביום שישי בצהריים ה-13/09/2024 קיימנו אירוע לזכרו של ייטב לב לציון יום הולדתו ה-29 שחל ביום שבת ה- 14/09/2024. האירוע התקיים במודיעין בפאב, נכחו בו למעלה ממאה חברים. מבית הספר, המכינה הצבאית, השירות במגלן ומהיממ. באירוע העלו תמונות, סרטונים ובעיקר סיפורים וזכרונות שחיממו את הלב. היה עצוב, היה שמח, היה מצחיק, משתף, מחבק ולפעמים קשוח. אנחנו מודים מכל הלב לכל מי שלקח חלק ביום המשמעותי הזה. אוהבים משפחת הלוי
לפני בדיוק חודש ביום שישי בצהריים ה-13/09/2024 קיימנו אירוע לזכרו של ייטב לב לציון יום הולדתו ה-29 שחל ביום שבת ה- 14/09/2024. האירוע התקיים במודיעין בפאב, נכחו בו למעלה ממאה חברים. מבית הספר, המכינה הצבאית, השירות במגלן ומהיממ. באירוע העלו תמונות, סרטונים ובעיקר סיפורים וזכרונות שחיממו את הלב. היה עצוב, היה שמח, היה מצחיק, משתף, מחבק ולפעמים קשוח. אנחנו מודים מכל הלב לכל מי שלקח חלק ביום המשמעותי הזה. אוהבים משפחת הלוי
For your information, this website uses "cookies" and other similar tools in order to provide you with a better browsing experience, personalized content and statistical analysis.